אַל תֹּאהֲבִי פַּיְטָן, בַּת־חֶמֶד!

בָּךְ אֱמוּנָה אַל יְעוֹרֵר!

קָשָׁה מִכֹּל שִׂנְאָה זוֹעֶמֶת

אַהֲבָתוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר.

רָפָה נַפְשֵׁךְ הַמְאֹהֶבֶת

מִרְכוֹשׁ לִבּוֹ, יַלְדָּה תַּמָּה!

הֵן לֹא תּוּכְלִי לִגְנוֹז שַׁלְהֶבֶת

בְּסַלְסָלַת הַהִנּוּמָה.

פַיְטָן – אֵיתָן כְּרוּחַ־סַעַר,

אַךְ עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ חוֹלֵשׁ:

הוּא עַל־כָּרְחוֹ יִגְרוֹם לָךְ צַעַר;

זֵרוֹ יִצְרוֹב רֹאשֵׁךְ כָּאֵשׁ.

עָלָיו שְׂפַת־שֶׁקֶר הֶעֱלִילָה:

הוּא אֶת הַלֵּב אֵינוֹ עוֹקֵץ

כְּמוֹ נָחָש אַרְסִי, חָלִילָה –

אַךְ כִּדְבוֹרָה אוֹתוֹ מוֹצֵץ.

הַמְּשׁוֹרֵר – נְקִי־כַּפַּיִם,

וְאֶת קָדְשֵׁךְ לֹא יִחַלֵּל;

אַךְ בַּמְרִיאוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם,

בָּךְ לֹא־מִדַּעַת יְחַבֵּל.