לְהָקִיץ בְּבֵית-הַחוֹלִים בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, / רחל המשוררת
לְהָקִיץ בְּבֵית-הַחוֹלִים בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם
לִקְרַאת יוֹם טָפֵל, וְלָחוּשׁ:
נִנְעָצוֹת בִּבְשַׂר לְבָבֵךְ, הִנָּעֵץ וְכַרְסֵם,
שִׁנֵּי-יֵאוּשׁ:
בְּנִקְבֵי רְגָעִים חוּט חַיִּים הָרָקוּב
לְהַשְׁחִיל בְּיָד חַלָּשָׁה
שׁוּב וְשׁוּב –
מַה יֵּדַע הַבָּרִיא מִשָּׁעָה הַזֹאת הַקָּשָׁה?
בְּבֵית-הַחוֹלִים אַךְ מַחְשִׁיךְ הַיּוֹם
וּכְבָר הַלַּיְלָה מֻשְׁלָט;
אַחֲרָיו יִצְנְחוּ יָבוֹאוּ בַּלָּאט
הַפִּיּוּס הַגָּדוֹל, הַשָּׁלוֹם;
קוֹל צַעֲדֵי הָרוֹפֵא בַּפְּרוֹזְדוֹר יִשָּׁמַע,
וְנָגְעָה בְּיָדֵךְ רַכּוֹת
יַד-נֶחָמָה.
מַה יֵּדַע הַבָּרִיא מִשָּׁעָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת?