אֶת דִּמְעֲךָ, תְּפִלָּתֶךָ,

אַל־נָא תְאַחֵר, יֶלֶד נָעִים!

כִּי כָל אִמְרֵי־תְחִנָּתֶיךָ

מַאֲזִין אֵלְךָ בַּשָּׁמָיִם.

וְאֶגְלֵי־דֶמַע הַמַּזְהִירִים,

הִנִּתָּכִים עַל לְחָיֶיךָ

מֵעֵינֶיךָ הַסַּפִּירִים –

יִסְפֹּר, יִמְנֶה אֱלֹהֶיךָ.

יִסְפֹּר, יִמְנֶה – וּבְנֹאדֵהוּ,

נֹאד כָּל דִּמְעוֹת יַלְדֵי־נֹעַם

יָשִׂים אוֹתָם – וּלְנֶגְדֵּהוּ

שָׁם יַזְהִירוּ כְּאַבְנֵי־שֹׁהַם.

כְּאַבְנֵי־שֹׁהַם שָׁם יַזְהִירוּ

עֲלֵי כִפַּת הַשָּׁמָיִם;

וּמַלְאֲכֵי־אֵל יָשִׁירוּ

שָׁם בִמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם…

עַד שֶׁתִּגְדַּל – וּבַתֵּבֵל

תֵּצֵא חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה!

וּבְצָרָתְךָ, רִגְעֵי־חֵבֶל

תִּסְבֹּל נַפְשָׁךְ הַנִּזְעָמָה –

אַל תִּוָּאֵשׁ, יֶלֶד נָעִים,

אָז – וּמַעַל אֶת עֵינֶיךָ

תִּשָּׂא אֱלֵי הַשָּׁמָיִם…

שָׁמָּה תִּמְצָא דִמְעוֹתֶיךָ,

הַכּוֹכָבִים, פְּנִינֵי־זֹהַר,

שֶׁיַּצְהִירוּ בָאֲפֵלָה

לָךְ, מַחֲמַדִּי, מִשְּׁמֵי־טֹהַר

כָּל חַיֶּיךָ, חַיֵּי־גוֹלָה!