שִׁירַת דּוֹדִים לָךְ אַבִּיעַ

אַט מִמַּחְשַׁךְ גָּי;

שִׁמְעִי, תַּמָּה, הֶמְיַת־לִבִּי,

בֹּאִי, רְדִי אֵלָי!

הִנָּךְ שׁוֹמְעָה: בְּסֵתֶר גִּנָּה

לוֹחֲשִׁים בַּדֵּי סְבָךְ;

נֹעַם תִּקְוָה, צוּף אֲהָבִים,

הֵם יִלְאֲטוּ לָךְ.

הִנָּךְ שׁוֹמְעָה: בֵּין עָפֳאִים

יָשִׁיר זָמִיר קָט;

עַל זְמִירָתוֹ, חֵשֶׁק נַפְשׁוֹ,

עוֹגֵב הוּא בַלָּט.

הוּא יוֹדֵעַ תַּעֲנוּג־אַהֲבָה,

מַרְגִּישׁ גַּם הַכְּאֵב;

וּבִנְעִימוּת צְלִילֵי כַסְפּוֹ

עָמֹק יַרְעִישׁ לֵב.

* * *

רַכְכִי נָא גַּם אַתְּ לִבָּתֵךְ,

לְקוֹל תַּחֲנוּנַי דֹּם;

רוֹעֵד אֶצְעֲדָה לִקְרָאתֵךְ:

בֹּאִי, רְדִי הֲלוֹם!

מלחין: פרנץ שוברט