שִׁירַת דּוֹדִים לָךְ אַבִּיעַ
אַט מִמַּחְשַׁךְ גָּי;
שִׁמְעִי, תַּמָּה, הֶמְיַת־לִבִּי,
בֹּאִי, רְדִי אֵלָי!
הִנָּךְ שׁוֹמְעָה: בְּסֵתֶר גִּנָּה
לוֹחֲשִׁים בַּדֵּי סְבָךְ;
נֹעַם תִּקְוָה, צוּף אֲהָבִים,
הֵם יִלְאֲטוּ לָךְ.
הִנָּךְ שׁוֹמְעָה: בֵּין עָפֳאִים
יָשִׁיר זָמִיר קָט;
עַל זְמִירָתוֹ, חֵשֶׁק נַפְשׁוֹ,
עוֹגֵב הוּא בַלָּט.
הוּא יוֹדֵעַ תַּעֲנוּג־אַהֲבָה,
מַרְגִּישׁ גַּם הַכְּאֵב;
וּבִנְעִימוּת צְלִילֵי כַסְפּוֹ
עָמֹק יַרְעִישׁ לֵב.
* * *
רַכְכִי נָא גַּם אַתְּ לִבָּתֵךְ,
לְקוֹל תַּחֲנוּנַי דֹּם;
רוֹעֵד אֶצְעֲדָה לִקְרָאתֵךְ:
בֹּאִי, רְדִי הֲלוֹם!
מלחין: פרנץ שוברט