1
לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ
וְלֹא תִמָּצֵא בְאֶרֶץ הַחַיִּים
תְּהוֹם אָמַר לֹא בִי-הִיא
וְיָם אָמַר אֵין עִמָּדִי.
(איוב כ“ה, י”ג, י"ד.)
בִּימֵי חָרְפִּי בַּעֲלוּמֵי יָמָי
אֶל דֶּרֶךְ רְחוֹקָה שַׂמְתִּי פְּעָמָי
מִמְּשׂוֹשׂ הַנְּעוּרִים חֶמְדַּת הַשּׁנִים
בְּרוּחַ נָכוֹן הֲסִבּוֹתִי פָנִים.
כָּל מַשְׂכִּיּוֹת חֶמְדָּה נַחְלַת הַחַיּים
אַחֲרֵי גֵּו הִשְׁלַכְתִּי בְּבִטְחַת שָׁמַיִם
מֵרוֹכֵב עֲרָבוֹת עֶזְרָה קָרָאתִי
וּכְעֶלֶם לֹא יָבִין עָזַבְתִּי עֶמְדָתִי.
כִּי מָעוֹז תֹּחֶלֶת לָלֶכֶת אִלְּצָנִי
גַּם חֹסֶן אֱמוּנָה לָנוּד צִוָּנִי
"הַלֵּכוּ בְּנֵי אִישׁ! פֶּה אֶחָד קָרָאוּ;
עֲלֵי מְסִלָה זֹה שָׁם אֹשֶׁר תִּמְצָאוּ."
"עַד שַׁעַר תַּגִּיעוּ לְכֶתֶם פָּז דָּמָה
בּוֹ יָבוֹא צַדִּיק וַאֲדֹנָי שָׁמָּה
אֵת מַעֲטֵה הַיָּגוֹן שָׁמָּה תָמִירוּ."
וּבִנְעִימוֹת נֶצַח אוֹתוֹ תָמִירוּ."
הִנֵּה יַעֲבוֹר הַיּוֹם וַיָּבוֹא לָיִל
כָּל כֹּחִי אִמַּצְתִּי אָזַרְתִּי חָיִל
פַּעֲמֵי רַגְלַי תָּמִיד בָּעֹז עָבָרוּ
אַךְ מַאֲוָיַי תָּמִיד מֵעֵינַי נִסְתָּרוּ.
הַרְרֵי עַד וְצוּרִים צְעָדַי פָּגָשׁוּ
מַעְיָנִים בְּסָאוֹן עַל דְּרָכַי רָעָשׁוּ;
נָתִיב וָדֶרֶךְ תּוֹךְ מַהֲמֹרוֹת פִּנִּיתִי
עֲלֵי מַיִם גֵּאיוֹנִים מַעְבָּרָה נָטִיתִי.
עֲדֵי אֶל נַחַל בָּאתִי רְחַב יָדַיֵם
גַּלָּיו יִנְהָרוּ אֶל קְצֵה הַשּׁמַיִם;
כִּי חֶפצִי יַשְׁלִים כִּי הוֹלֵךְ נְכֹחוֹ
שַׁאֲנָן בָּטוּחַ דָּלַגְתִּי אֶל תּוֹכוֹ.
אוּלָם לִלְבַב יַמִּים מִשְׁבָּרָיו דָּחוּנִי
רִגְשׁוֹת דָּכיַם מִכָּל עֵבֶר סַבּוּנִי
אַךְ חֹשֶׁךְ וְאֹפֶל עַל פָּנַי חָלָפוּ
לְשָׁוְא אֱלֵי חֶפְצִי לְשָׁוְא עֵינַי צָפוּ!
כִּי נִסְתְּרָה הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה שָׁמָּה
מֵעֵין אֱנוֹשׁ נִבְזֶה יְלִיד אֲדָמָה.
שָׁמַיִם וָאֶָרץ נֶצַח לֹא יִשּׁקוּ
בְּנֵי אֱנוֹשׁ מֵאֶרֶץ אֱמֶת לֹא יִינָקוּ!
-
)Nach Schiller. ↩