אֵלֶךְ לִי מִחוּץ לָעִיר,
בְּיָדִי מַקֵּל נוֹדֵד;
וַעֲלֵי רֹאשִׁי מְקַרְקֵר “קִיר”
עוֹרֵב נִדָּח בּוֹדֵד.
עוֹרֵב, לָמָּה תִּצְרַח כֹּה?
לָמָּה לֹא תַּעַזְבֵנִי?
פֶּגֶר אֱנוֹשׁ תָּרַח פֹּה,
וְלָכֵן, הָה, תְּלַוֵּנִי…
כֵּן יְדִיד, לֹא יִרְחַק יוֹם,
תִּטְרֹף נִבְלַת גָּבֶר;
אֵרֶא נָא, אֱמוּנַת תֹּם,
אֵמוּן עֲדֵי קָבֶר!
מלחין: פרנץ פטר שוברט