במאמר ביקורת על הספר “עין התרשיש”, שפירסם הרב ש"י זווין ב"הצופה" (מיום ו, טו טבת תרצ"ט), הרים על נס את הפליאה שמצא המחבר הנזכר בדברי הגר"א לאורח חיים (סימן קצז, סעיף קטן ב) להגר"א שגרוגרת היא פחות מכזית. וזה בניגוד להידוע. וגם במקור שמביא הגר"א מפורש להיפך והגר"א בעצמו במקום אחר1 כתב להיפך והוא מסיים: “המשך הענין כאן, בסימן קצז, אינו נותן גם לתלות את הדבר באיזו טעות סופר”.
אבל באמת אין זו פליאה חדשה. רבי צבי הירש חיות בהגהותיו לברכות (מח, ב) העיר על זה והניח בצריך עיון גדול. אך לפניו כבר טיפל בזה תלמיד הגר"א, בהקדמה לספרו “תקלין חדתין” על מסכת שקלים2. בעיניו הדבר ברור, שיש כאן טעות סופר וצריך להיות: “והוא יותר מכזית”. והדבר אצלו כל כך פשוט, עד שאת אלה שלא הרגישו שיש כאן טעות סופר וחושבים שהגר"א סותר את עצמו הוא מכנה “מבוהלים”.
אלה שלא ראו אפשרות להגיה את דברי הגר"א פירשו כנראה את כוונתו, כי הוא מביא “גרוגרת” ו"עלה של ירק" הנזכרים בגמרא, כדי להוכיח שגם בפחות מכזית מצטרף לזימון. אבל בעל “תקלין חדתין” מפרש כוונת הגר"א, שבא להוכיח, שאין קפידה בשיעורים לעניין צירוף, כיוון שבגמרא נזכרו שיעורים שונים, עיין שם, ולכן שפיר מגיה בדברי הגר"א.
וכאשר עיינתי בספר “עליות אליהו”, מצאתי ב"עלית קיר" (עמ' 79), שהביא דברי בעל “תקלין חדתין” פעמיים ובפעם השנייה נמצאת שם הוספה מעניינת אך בלתי מובנת די צרכה: “התקלין חדתין שגה בזה מאוד מפני שנשמט כאן ליקוט אחד מכי”ק וע"פ דבריו שם מבואר היטב כוונתו העמוקה".
אם ה"ליקוט" הנזכר נדפס באיזה מקום לא ידוע לי.