שיר זה נדפס ב"הירדן", ציריך (שנה ב, חוב' ו–ז), מתוך כתב־יד ספר שארית ישראל, שנמצא בספריה המרכזית בציריך. והמו"ל, מר אברהם שכטר, הוסיף הערות ובאורים, אבל השיר נלקה בטעותי המעתיק ואולי בשגיאות הדפוס המשחיתים את הכוונה, ואני תקנתיו ובארתיו מחדש.  ↩︎

שכטר הלך בדרך רחוקה בבאור שורה זאת ונעלם ממנו, כי על פסוק ‘וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו’ (שמות לד, ט) תרגם אונקלוס: תשבוק חובנא וחטאתנא ותחסיננא.  ↩︎

כנוי למשיח, וכבר ציין שכטר לסנהדרין צו, ב, אך מה שמביא בשם הערוך, שטעם השם בר נפלי על שם הכתוב “סוכת דוד הנופלת” (עמוס ט, יא), דבר זה מפורש בגמרא שם.  ↩︎

ההמשך של שתי השורות האחרונות מובן על־פי הפסוק ‘וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו’ (בראשית כב, יז).  ↩︎