כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה הוּא בְּעֵינֵי בְּנֵי הַשֵּׁבֶט

אִם יָעֵז וְיִקְרַב – יְשֻׁסַּע לִגְזָרִים;

      גּוֹרָלֵנוּ נִפְרַד.

ווּלְף בְּאִי אֶחָד, אֲנִי בְּאִי אַחֵר.

שֶׁלִּי חָסוּם: אַדְמַת בִּצָּה סָבִיב

וְהָעַזִּים בַּלּוֹחֲמִים עַל מִשְׁמַרְתָּם עֵינָם פְּקוּחָה:

אִם יָעֵז וְיִקְרַב – יְשֻׁסַּע לִגְזָרִים;

      גּוֹרָלֵנוּ נִפְרַד.

גָּשׁוּם הָיָה הַיּוֹם וַאֲנִי בְּצַד הָאָח בּוֹכָה

זוֹכֶרֶת אֶת ווּלְף שֶׁהָלַךְ לְלֹא שׁוּב

בָּא קָצִין אֶחָד סָגַר עָלַי בִּזְרוֹעוֹתָיו

שָׂמַחְתִּי אָז, אֲבָל גַּם מַר הָיָה

ווּלְף שֶׁלִי ווּלְף, גַּעְגּוּעַי עָלֶיךָ

הֶחֱלוּ אוֹתִי, בּוֹאֲךְ שֶׁלֹּא נִרְאָה

לִבִּי הָרֵיק; וְלֹא אוֹתוֹ רָעָב עָלָיו דִּבַּרְתִּי.

הֲשָׁמַעְתָּ, אֶדְוָואסֶר, גוּר זֶה שֶׁלָּנוּ

ווּלְף, אֶל הַיַּעַר שָׁב;

אִם טֶרֶם נִקְשַׁר – הֲרֵי קַל לְהַתִּיר,

וְלָנוּ יִהְיֶה הַשִּׁיר.