מֵעֵבֶר לַגְּבוּל, כֹּה קָרוֹב

כֹּה רָחוֹק,

אִמָּא אַרְמֶנְיָה רוֹאֶה הַכֹּל מִגֹּבַהּ הַבְּדִידוּת

שֶׁל הָעוֹפֶרֶת וְהַבְּרוֹנְזָה שֶׁלָּהּ,

מְבַטֶּלֶת כָּל אֶפְשָׁרוּת בִּלְתִּי נִרְאֵית.

זֵר לְרֹאשָׁהּ,

חֶרֶב בְּיָדָהּ לְרֹחַב גּוּפָהּ כְּמוֹ מַעֲקֶה

מֵאֶרֶץ אַחַת לְאַחֶרֶת,

מֵעָם לְעָם,

הֶפְקֵר תַּחַת שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה,

דַּם הַיַּיִן הָאָפֵל, אַחֲוַת סֵבֶל וְחֶסֶד

מִבָּצִיר יָשָׁן.

אֶרֶץ קְטַנָּה בִּמְעֵי הַדָּג.