צִפּוֹרִים אֵינָן מֵתוֹת בַּלַיְלָה.

הֵן רַק שָׁרוֹת אַחֶרֶת עַל אֶדֶן חַלּוֹן, בִּפְתָחִים אֲפֵלִים,

מַטְלִיאוֹת קְרָעִים.

עַכְשָׁו עַל תַּיִל בַּאֲבַק שְׂרֵפָה

צִפּוֹר פְּקוּחַת עַיִן רוֹצָה לָשִׁיר

לֹא שִׁירַת טְרוּבָּדוּר,

וְאֵינָהּ יְכוֹלָה. אֵין לָהּ מָקוֹם

וְלַשָּׁמַיִם הִיא כְּבָר אֵינָהּ כְּבוּלָה.

אָז הִיא שׁוֹלַחַת אוֹתוֹת קְטוּעִים,

וְכָל הַשְּׁאָר אֶצְבַּע אֱלֹהִים