לגילה ירון, לזכרה

אַרְבַּע שָׁנִים לְאַחַר

שֶׁטָּרֵף נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְהַכַּלְבָּה מֵתָה

וְנִקְבְּרָה בַּחוֹלוֹת

הִיא עָבְרָה לְדִירָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר

עִם מִטָּה וָחֵצִי.

הַיַּלְדָּה שֶׁבָּהּ חָלְמָה תָּמִיד

לָגַעַת בַּדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים,

לִקְרֹעַ פִּסַּת שָׁמַיִם.

עִם הַזְּמַן

לִבָּהּ, תָּא מַהְפְכָנִי רָדוּם,

הִצְמִיחַ דּוֹקְרָנִים,

סְגֻלָּה נֶגֶד יוֹנִים מִתְעַקְּשׁוֹת

וְנִכְנַע בְּמָחוֹל אַחֲרוֹן