אִמִּי מְפוֹרֶרֶת אֶת חַיֶּיהָ לִרְגָעִים צִפֳּרִיִּים

הַפּוֹרְחִים מִזִּכְרוֹנָהּ.

לֶחֶם רֵיחָנִי שׁוּב אֵינוֹ מְדַגְדֵּג אֶת נְחִירֶיהָ.

עֵינֶיהָ נִמְלָאוֹת מִכַּפּוֹת יָדֶיהָ הַפְּתוּחוֹת אֶל

שְׁלַבֵּי הַתְּרִיס שֶׁל מִטְבָּחָהּ,

דָּבָר לָהּ עִם צִפֳּרִים אוֹרְבוֹת רְעֵבוֹת

מְאֻמָּנוֹת לְנַקֵּר מִן הַמַּגָּשׁ,

וְאַחַר לְהַרְקִיד חוּטֵי חַשְׁמַל.

מִתַּחַת לַגַּגּוֹן הַקָּרוּעַ מֵעַל רֹאשָׁהּ

מַפַּל צִפֳּרִים

חָשׁוֹת בְּקִרְבַת הַמַּיִם שֶׁלֹא הֻמְלְחוּ עֲדַיִן.