תִּהְיֶה זוֹ שְׁאֵלַת תָּם

חַסְרַת תִּכְלָה וְטַעַם.

אֲנִי לֹא שָׁמַרְתִּי אֶלָּא אֶת נַפְשִׁי,

וְהָאֵלֶם כְּמוֹ תְּמָנוּן מִשְׂתָּרֵג בֵּין קִירוֹתַי.

בַּחֹשֶׁךְ הַפָּעוּר כְּשֶׁאֶתְהַפֵּךְ עַל צִדִּי לְלֹא שִׁיוּר

מִן הַטַּחַב יִתְבַּהֲרוּ אוּלַי צוּרוֹת הַדְּבָרִים –

גַּרְגִּירִים, גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת,

סְטָלַקְטִיטִים מִתְהַוִּים בַּזְּמַן.