אִישׁ אֶחָד אָהַב אֶת צוּרַת הָאַגָּס,
צִבְעוֹ הַיְרַקְרַק, רַכּוּתוֹ וַעֲסִיסוֹ
הָאָצוּר מִתַּחַת לְמַעֲטֵה הַקְּלִפָּה הַדַּקָה.
כָּךְ אָחַז בְּצוּרַת הָאַגָּס כְּדִמּוּי לְדַהֲרַת הַדָּם בְּסִבְכֵי הַזְּמַן,
עַל כֵּן הִפְקִיד אוֹתוֹ בַּמִּלִּים וּבְמַגָּע נָדִיר
שֶׁל הֶרֶף קִיוּם מִדְבָּרִי בְּגוּפָהּ הַחַי.
בַּחֲלָלִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁל גּוּפוֹ
נֶעֱתַק אָז הַדִּבּוּר.
וּמַה שֶּׁלֹּא נִלְחַשׁ וְנִצְעַק וְנִגַּר,
יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר.