קוֹל פְּעִימוֹת

מִלֵּב,

כְּהֵד בֵּין הַבְּתָרִים

וְיֶלֶד רָץ

אֶל הַשָּׁמַיִם רָץ

לִנְפּוֹל אֶל תּוֹךְ חֵיקָם,

לְהֵחָבֵא בַּחֹשֶׁךְ,

חֹשֶׁךְ

לֵידָתוֹ:

דָּהֲרוּ, דָּהֲרוּ הֵם

עָצְמוּ מֵרְדוֹף

וְנֶהֱדְפוּ גַּלִּים.

עָלָה

עֲטוּר קוֹצִים,

קֵיסָר

הִפִּיל

אֶת שַׁרְבִיטוֹ

אֶל אֲדָמָה

וָחֹלֶד.

דְּמָעוֹת כְּמוֹ פְּנִינִים

מַחֲרֹזֶת סְבִיב צִדְעֵי

הַחֹרֶף.

וְיֶלֶד מִתְנַשֵּׁם

אֶל מוּל רָקִיעַ.

עֲנָנִים כְּמוֹ מִפְרָץ כָּרְעוּ לְאֹרֶךְ־יָם.

בֹּהַק וְדִמְדּוּם.

עָצַם עֵינָיו.

יָרֵא

פֶּן מָסַכִּים יֻפְשֶׁלוּ

וְיִרְאוּ

שָׁמַיִם

אֲחֵרִים.

נוֹגֵהַּ בָּאִוְשָׁה,

קוֹלֵף קְלִפָּה אַחָר קְלִפָּה

אֶת הַמַּרְאֶה.

הָלַךְ וְהִתְאַפְלֵל כִּקְרוּם

עָבֶה עַל עָיִן.

נָשְׁרוּ פִּסּוֹת רָקִיעַ,

גָּזוּ,

לָשׁוּב

אֶל סוֹד

הַקַּרְקָעִית

בְּמַעֲבֵה הַיָּם.