בְּיוֹם כְּבוּי פַּנָּסִים

מִתּוֹך לוֹעוֹת הָאֲרָיוֹת,

נֶאֶפְלוּ רִיסֶיךָ, אָח,

כַּדַּף הַמְפֻיָּח.

רָאִיתָ בַּעֲבֹר שָׁנִים טְלוּלוֹת

שֶׁלֵּיחָתָן יָבְשָׁה.

הוֹ, צִפֳּרָיךָ הַמֵּתוֹת,

בְּכַנְפֵיהֶן בְּשׂוֹרָה שְׂרוּפָה.

פִּי סָגוּר, וּמָה אֶצְעַק?

נַפְשִׁי עַל יְתוֹמֶיךָ.

רָאִיתִי שִׂמְחוֹתֶיךָ, אָח,

רֹאשׁ מְטִיחוֹת בִּכְלוּב כְּתָלֶיךָ.

וּבַחַלּוֹן – מַרְבַד אָרָד.

לְאַט לְאַט וִילוֹן מוּרָד

יָם מְכַסֶּה אַהֲבוֹתֶיךָ.