בְּגַן הַבַּיִת שָׁתְקָה תְּלוּלִית.
יָרֹק דוֹּלֵק בְּחַלּוֹנִי.
אָבִי גּוֹחֵן עַל מַעְדֵּר,
נִצָּן בִּנְדָנוֹ.
אַבָּא, אַבָּא,
עַמּוּד בּוֹעֵר,
אָבִי — הָאֹהֶל!
אַבָּא!
פָּרָשׁ אֶחָד דּוֹהֵר בָּאֲפֵלָה.
תִּמְרוֹת עָנָן.
שָׁבִיט צוֹנֵחַ בַּחוֹלוֹת —
אָבִי, עֲצֹר אֶת הַסּוּפָה — —
תֵּל חָרוּךְ.
קִמְּשׁוֹן עוֹלֶה בַּחַלּוֹנִים.
עַמּוּד קָלוֹן, פָּרָשׁ צֻלָּב,
הֲתַעֲצֹם עֵינֵיִם,
אָב?