"אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ

וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח"

(תהלים קל"ט, ז').

בְּרַח יֶלֶד, בְּרַח

אִמְּךְ סָגְרָה הָרֶחֶם.יָצָאתָ מֵרַחְמָהּ.

נֻדֵּיתָ רַחֲמֶיהָ.

דָּמָה תִּקְתֵּק כִּשְׁאוֹן הַמַּפָּלִים בְּטֶרֶם לָיְלָה.

שָׁמַיִם נִסְגְּרוּ. חוֹמוֹת שֶׁל חֹשֶךְ.

בְּרַח יֶלֶד, בְּרַח.

אָנָּה אֵלֵךְ אֶל רוּחֲךָ,

רַגְלַי בָּצְקוּ בְּטֶרֶם עֵת

זְרָעַי הָמוּ מִשְׁמֶרֶת־אֵל,

מִשְׁמֶרֶת־אֵל,

מִשְׁמֶרֶת־אֵל

שֶׁכִּחֲשָׁה בִּי.

אָנָה אֵלֵךְ אֶל רוּחֲךָ?

כָּל הַדֶּרֶך רָץ.

כִּנְסוּךְ עִוְעִים הוּא רָץ.

אֶל הַנָּהָר הוּא רָץ.

פָּשַׁט יָדָיו —

נִרְבַּץ.

אָנָה תִּבְרַח, יֶלֶד?

דִּמְְעָה נִגֶּרֶת

כַּדוּר שֶׁל אֵשׁ עַל מֵצַח.

וְהֶבֶל הַבְּרִיחָה.

אֶרֶץ לֹא־אָדָם,

אָנָה אֶבְרָחָה

וְרוּחִי הַבַּיִת

עַל

הַחוֹל.