דִּמְדּוּמִים

וְשֶׁקֶט מְטַפֵּס בְּמַעֲלֵה הַגְּבַע.

שְׁנֵי יְלָדִים יַפְרִיחוּ אֹדֶם בִּלְחִי הַיַּעַר.

חֹרֶש בּוֹעֵר.

אֲדָמָה שְׁחוֹרָה אֶל מוּל יָרֵחַ.

אֲגַם הַשֶּׁקֶט מְנַגֵּן בַּפֶּרַח הָאָדֹם.

שִׁיר מִתַּמֵּר.

עוֹלֶה, עוֹלֶה בָּעֶרֶב הַיּוֹרֵד

וְלִמְרַאֲשׁוֹת הַיְלָדִים יִצְנַח — צַמֶּרֶת חֹשֶךְ.

וְהֶעָלִים נוֹשְׁרִים כְּהִנּוּמָה

שַׁלֶּכֶת הַסּוּסִים הָאַבִּירִים

וְהֶחָלָל מַרְעִיף תְּנוּמָה.