אֵינִי רוֹאָה אוֹתוֹ.
אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת.
זוֹכֶרֶת אֶל נָכוֹן: הוּא כָּאן, יֶשְׁנוֹ.
מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת מָגֵן לִי וּמִשְׁמֶרֶת
רִבּוּעַ אוֹר זָהֹב שֶׁל חַלּוֹנוֹ.
לוּ אַךְ זָכַרְנוּ: יֵשׁ!לוּ אַךְ נִתַּן לָדַעַת:
יֵשׁ מִי בִּלְתִּי נִרְאֶה וּוַדָּאִי כָּאוֹר,
וְזֵכֶר קִרְבָתוֹ כְּיָד מַרְגַּעַת
עַל מֵצַח מְיֻזָּע שֶׁל עֲיֵפֵי מָגוֹר.
סיון, תר"ץ