טַלִּיתָא רָאֲתָה אֶת הָעוֹלָם,

וְעַתָּה נָדַם בְּתוֹכָהּ קוֹל הַמֶּרְחָקִים:

הָעֲרָבוֹת חָזְרוּ לָאַטְלַסִּים,

הָאֶסְקִימוֹסִים קִפְּלוּ לׇבְנָם,

שְׁנַת חֹרֶף בְּלֹא נְדוּדִים.

בְּמַעֲלֵה נָהָר בִּבְּרַזִּיל,

רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה אִכָּרִים כְּחוּשִׁים

מַפְקִירִים שָׁלֹשׁ פָּרוֹת כְּחוּשׁוֹת

לְשִׁנֵּי הַפִּירִינֵיאוֹת,

לְמַעַן יוּכַל הָעֵדֶר,

בְּמֶרְחַק שְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטֶר,

לַחֲצוֹת בְּשַׁלְוָה אֶת הַמַּיִם.

וּמָה רָאוּ לָהֶן, לְאוֹתָן פָּרוֹת, בָּעֵינַיִם –

זֹאת לֹא נֵדַע לְעוֹלָם.

טַלִּיתָא עֲיֵפָה,

לִרְאוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁקִיעוֹת בְּשָׁנָה אַחַת,

אַפְרוּרִיּוּת שֶׁל טֶרֶם לַיְלָה בַּכֹּל,

חוֹבֶקֶת חוֹפִים וּמַיִם.

הַרְבֵּה חוֹפִים, הַרְבֵּה מַיִם.

וּבְתוֹךְ כָּל זֶה –

אָדָם, לְפֶתַע, מֵרִים רֹאשׁוֹ,

בְּסוֹף הָעוֹלָם.

הִיא הֶחֱזִיקָה פָּנָס בַּלַּיְלָה,

לְהָאִיר בִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים

שֶׁהֶעֱמִיסוּ סְחוֹרוֹת עַל רַכֶּבֶת טְרַנְס־יַבַּשְׁתִּית

בְּיַבֶּשֶׁת רְחוֹקָה, פָּנָס קָטָן.

עַכְשָׁיו הִיא יוֹשֶׁבֶת כָּאן,

בַּיָּדַיִם רֵיקוֹת,

מְסַפֶּרֶת בְּמִלִּים אֶת שֶׁחִלְחֵל בְּנַקְבּוּבִיּוֹת עוֹרָהּ.

בְּתוֹכָהּ הַרְבֵּה מַרְאוֹת מַפְצִירִים בָּהּ:

טַלִּיתָא קוּמִי. הִיא מְסָרֶבֶת.

רָאֲתָה כְּבָר אֶת כָּל הָעוֹלָם,

זָרְמָה בְּתוֹךְ הַמֶּרְחָקִים.

יְשׁוּבָה עַכְשָׁיו, הַמֶּרְחָקִים זוֹרְמִים בְּתוֹכָם.