נָמוֹג בְּשָׂרְךָ עַד בְּלִי הַכֵּר (גַּם עַל פָּחוֹת
מִזֶּה אוֹמְרִים אוֹתָן מִלִּים) וְאִם אָשׁוּב וַאֲתַקְתֵּק
אֶת הַמִּשְׁפָּט עַד בְּלִי הַכֵּר עַד בְּלִי הַכֵּר עַד בְּלִי
הַכֵּר, עַכְשָׁו לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה אֲשֶׁר
פּוֹקְדִים אוֹתִי לֹא בִּגְלָלְךָ, אוּלַי לֹא בִּגְלָלְךָ, אֲנִי
אִתְּךָ, אָבִי (שֶׁמֵּת בַּקַּיִץ) אֲנִי אִתְּךָ, בִּשְׁעַת הַבֹּקֶר הַקָּרָה
בַּחוּץ עוֹד חֹשֶׁךְ, כְּפוֹר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אֲנִי אֲתַקְתֵּק
אוֹתוֹ עוֹד פַּעַם, עַד בְּלִי הַכֵּר עַד בְּלִי הַכֵּר עַד בְּלִי
הַכֵּר (וְשׁוּב וָשׁוּב) אוּלַי תָּשׁוּב הַפְּעִימָה שֶׁלּוֹ אֶל בְּשַׂר
הַלָּשׁוֹן. נָמוֹג בְּשָׂרְךָ עַד בְּלִי הַכֵּר