חָלַּף, עָבַר שָׁבוּעַ, עוֹד שָׁבוּעַ,

וְכַכָּתוּב סָפַרְנוּ שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת.

הַכֹּל צָפוּי, רֵעִי, הַכֹּל קָבוּעַ,

הִנֵּה הִגִּיעַ חַג הַשָּׁבוּעוֹת.

וּמֵחֶרְמֵשׁ קָמָה מָנִינוּ עֹמֶר,

וְהָאָדָם חָרַשׁ, וְהַשָּׂדֶה נֶחֱרַשׁ,

וְשׁוּב אֻחַד הָרוּחַ עִם הַחֹמֶר

בְּהִשְׁתַּלֵּב בֶּחָג הַסֵּמֶל הַמְשֻׁלָּשׁ.

מַתַּן תּוֹרָה בְּתוֹךְ מִדְבַּר הַפֶּרֶא

וּכְתָב אַבְנִי־נִצְחִי עֲלֵי לוּחוֹת חָרוּת,

וּבִכּוּרֵי תְּנוּבָה וּמֶשֶׁךְ זֶרַע

וּלְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל בֹּעַז – יְפַת הַתֹּאַר רוּת.

רוּת, בִּכּוּרִים וְקוֹל הָאֵל מִמַּעַל,

הַאִם לֹא אֲלֵיהֶם עָרַג אָדָם עַד בּוֹשׁ?

הַכֹּל בָּהֶם: מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל,

מְקֻפָּליִם בָּהֶם מַאֲוַיֵּי אֱנוֹשׁ.

כִּי אֶת נַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא הוּא לַגָּבֹהַּ

וּבְזֵעָה מוֹצִיא לַחְמוֹ מֵאֲדָמָה,

חוֹרֵת עֲלֵי לוּחוֹת כִּתְבֵי אֱלֹהַּ

וּלְמַרְגְּלוֹתָיו… לְמַרְגְּלוֹתָיו עַלְמָה.

אִם כֵּן לֹא לְחִנָּם סְפִירַת הָעֹמֶר

וְשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת אֵינָן בִּכְדִי,

אֶפְשָׁר הַכֹּל לִדְרשׁ, רֵעִי, כַּחֹמֶר

וְלַעֲנֹד חַגִּים כְּסֵמֶל וַעֲדִי.

אֲבָל אֶפְשָׁר גַּם בְּלִי מַחֲשֶׁבֶת, אַחָא,

לִזְרֹעַ וְלִקְצֹר וּלְהַבִּיט אֶל עָל

וּבִכּוּרִים לִקְטֹף בְּנִיר וָאָחוּ

עֲדֵי יִמְלָא, יִגְדּשׁ הַטֶּנֶא וְהַסָּל.

וְאָז אֶפְשָׁר עֲסִיס פֵּרוֹת לִגְמֹעַ,

בְּכָל עַלְמָה לִרְאוֹת אֶת רוּת הַמּוֹאָבִית.

לִחְיוֹת כְּאֶפִּיקוּר אוֹ כְּחַכְמֵי הַסְּטוֹאָה,

כִּי הַחַיִּים חוֹלְפיִם כַּחֲלֹף כּוֹכַב שָּבִיט.

יַחֲלֹף הַיּוֹם, חָלֹף יַחֲלֹף שָׁבוּעַ,

שִׁבְעִים וְשֶׁבַע עוֹד תַּחֲלֹפְנָה שַׁבָּתוֹת,

כִּי יוֹם, מוֹעֵד, שָּנָה – הַכֹּל קָבוּעַ,

הַכֹּל צָפוּי עֲלֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת.