עַל פְּנֵי עֲצֵי הַפִיסְטוּק הָעֲדִינִים,
בְּתוֹךְ הַזֹּהַר הַיָּרֹק, רוֹקֶדֶת לָהּ
הַכַּלְבָּה הַשְּׁחֻמָּה בְּמַעֲלֵה הָרְגָבִים. הַשְּׁבִיל הַדַּק,
הַמְרֻסָּק, פּוֹעֵם עַל גַּב הָאֲדָמָה הַקַּרְנַפִית,
סוֹמֵר תַּחַת רַגְלַי, מוֹלִיךְ
אֶל שְׂדֵה קוֹצִים חוֹרֵק
בָּרוּחַ. קִיר אֲבָנִים פָּרוּץ
וְעוֹד גַּל אֲבָנִים. הַשְּׁבִיל עוֹלֶה,
גּוֹלֵשׁ, נִבְלָע בְּשֶׁטַח מֵת
וּמְבַצְבֵּץ. מַטַּע הַפִיסְטוּק נֶעֱצָר,
אַךְ הִיא אַרְבַּע־רַגְלִית חוֹתֶרֶת הָלְאָה, מְנַוֶּטֶת
בֵּין סֶלַע גִּיר שָׂרוּף לְבוֹר פָּעוּר,
מַעְפִּילָה, זוֹרֶקֶת בִּי מַבָּט
חָטוּף מֵעַל לָשׁוֹן שְׁמוּטָה וּמַמְשִׁיכָה.
הִיא מוֹלִיכָה, מוֹשֶׁכֶת אֶל הָרֶכֶס.
מִכָּאן רוֹאִים: הוּא מְכֻרְסָם
כְּמוֹ עֶצֶם מַשְׁחִירָה עַל רֶקַע שְׁמֵי הַטֹּהַר,
הוּא מֻכֶּה. אַחֲרֵי שְׂדֵה הַקּוֹצִים מִדְרָג חָרוּשׁ,
אוּלַי הֲכָנָה לְמַטָּע. הַשְּׁבִיל נִבְלָע
מִתַּחַת לַתְּלָמִים. הִיא מְהַסֶּסֶת, מְרַחְרַחַת רֶגַע
בְּרֹאשׁ מֻטֶּה, חוֹצָה אֶת הַשָּׂדֶה בִּשְׁעָטָה
וְנֶעֱצֶרֶת קִצְרַת רוּחַ, מַלְחִיתָה. אֲנִי בָּא, אֲנִי בָּא.
הִיא מְחִישָׁה עַכְשָׁו, הַשְּׁבִיל יֶשְׁנוֹ, נִמְצָא
לָהּ מֵחָדָשׁ. הַכֹּל מֻכָּר, כָּל הָרֵיחוֹת שׁוֹפְעִים.
יֵשׁ שֶׁבַע מַדְרֵגוֹת שֶׁנֶחְצְבוּ מִזְמַן, חֲלַקְלַקּוֹת,
זְרָתוֹת מְעֻקָּמוֹת שֶׁל אֶבֶן. כָּאן הַצִּמְחִיָּה
כֵּהָה יוֹתֵר, פִּרְחֵי שָׂדֶה, עָלִים בַּשְׂרָנִיִּים, פְּקָעוֹת
מְבַצְבְּצוֹת. הַשְּׁבִיל רָפוּד בַּאֲבָנִים שְׁטוּחוֹת,
בְּקוּעוֹת. הִיא מְקַצֶּרֶת בְּדִלּוּג מָהִיר
שׂוֹחָה בָּעֵשֶׂב. אֶל עַמּוּד הַשַּׁעַר. זֶה הַיַּעַד.
הַשַּׁעַר חָרֵב, חָרוּךְ. גַּם הַחֲרִיכָה כְּבָר הֶאֱפִירָה,
דָּהֲתָה. חֶצְיוֹ חָבוּק עִם גֶּפֶן בָּר שְׂרוּעָה.
מִכָּאן נִמְשֶׁכֶת הַפִּסְגָּה הַמְשֻׁבֶּשֶׁת, הַשְּׁסוּעָה,
בְּגַמְלוֹנֵי חוֹמָה שְׁקוּעָה, אַבְנֵי גָּזִית כְּבֵדוֹת,
קִירוֹת קוֹרְסִים קְרוּעִים בְּאֶשְׁנַבִּים, עַמּוּד עָבֶה,
צְלָב יְוָנִי חָרוּט. חָרְבוֹת מִנְזָר.
וְעוֹד חֻרְבָּה מֵעֵבֶר לֶעָרוּץ, וְעוֹד צְלָלִית
בְּרֹאשׁ מִדְרוֹן תָּלוּל. הָיְתָה כָּאן אֶרֶץ דָּת שֶׁנִּכְחֲדָה
הִיא נֶאֶחְזָה בָּרֶכֶס הֶעָנִי עַד שֶׁעָלְתָה בְּאֵשׁ־דָּת
בְּמִלְחֲמוֹת הָאֱמוּנָה הַנִּשְׁכָּחוֹת. עַכְשָׁו פְּלִיטֶיהָ, בְּנֵי בְּנֵיהֶם,
רוֹאִים בְּרָכָה בְּמַטָּעֵי הַפִיסְטוּק, רוֹדִים שְׂרַף אֹרֶן
לְיִצּוּר רֶצִינָה, וּמֵיטִיבִים לִקְלוֹת דָּג עַל הָאֵשׁ.
כַּלְבַּת הַמְאָרֵחַ הַשְּׁחֻמָּה, אֲשֶׁר מָשְׁכָה אוֹתִי עַד כָּאן,
מָצְאָה אַגָּן שֶׁל צֵל, וְהִיא שְׂרוּעָה נִמְתַּחַת עַל צִדָּהּ, סוֹפֶגֶת
קִלּוּחֵי צִנָּה מִתּוֹךְ הָאֶבֶן. אֵין לָהּ צֹרֶךְ לְאוֹתֵת לִי,
אֶת שֶׁלָּהּ עָשְׂתָה. הִיא שִׁעְתְּקָה בְּעַקְשָׁנוּת כַּלְבִּית שְׁלוּחָה
מַסְלוּל טִיּוּל שֶׁל בְּעָלֶיהָ, אִישׁ שֶׁפָּנָה עֹרֶף
לַמֶּטְרוֹפּוֹלִין וְלַחֶבְרָה, בָּנָה לוֹ בַּיִת עַל גִּבְעָה קֵרַחַת, וְשָׁב לַדָּת.
אֵין הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ צַדִּיק גָּדוֹל. הוּא צָם בִּימֵי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי
(מִנְהָג עַתִּיק, שָׂרִיד לַקֶּשֶׁר הַמָּחוּק בֵּין הָאוֹרְתוֹדוֹקְסְיָה הָעַתִּיקָה
לְדַת־הָאֵם הַיְּהוּדִית), וּבְיוֹם שִׁשִּׁי הוּא מִסְתַּפֵּק בַּאֲרוּחַת יָרָק.
בָּעֲרָבִים יוֹשֵׁב עַל הַגְזֻזְטְרָה, מַפְקִיר עַצְמוֹ לַחשֶׁךְ הָאוֹפֵף
לְאַט כְּפָרִים, חַוּוֹת וּמַטָּעִים, קוֹלוֹת הַצִּרְצָרִים, עוֹפוֹת הַלַּיְלָה,
הֶמְיַת הַיָּם שֶׁנִּצְנוּצוֹ מוּעָם לְאַט עַל קַו הָאֹפֶק וְכָבֶה.
בָּתִּים כְּבָר לֹא יִבְנֶה (הוּא אַרְכִיטֶקְט), גַּם כָּךְ נִרְאֶה לוֹ
שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה בָּנוּי יוֹתֵר מִדַּי, בְּנִיָּה רוֹמֶסֶת, שֶׁהָאָדָם
שׁוֹרֵץ בְּכָל מָקוֹם, מְנֹעָר מִיִּרְאַת אֱלֹהִים כְּמוֹ מִבֶּגֶד מַכְבִּיד,
נִסְחָף שִׁכּוֹר בַּחֲגִיגוֹת “הָרֶגֶשׁ הַטִּבְעִי”, מֵקִיא כָּל אֶתוֹס
כְּמָזוֹן מֻרְעָל. וְהוּא, מוּטָב לוֹ לַהֲזוֹת אֶת הֲזָיַת אִיּוּן הָאֱנוֹשִׁי
לְבַד, עִם הַכַּלְבָּה, בֵּין חָרְבוֹת מִנְזָרִים שֶׁנִּמְחוּ.
הוּא לֹא שָׁלַח אוֹתִי לְכָאן: כַּלְבָּה אֵינָהּ שָׁלִיחַ,
הִיא מוֹלִיכָה לְאָן שֶׁהִיא יוֹדַעַת. וַאֲנִי מִנְּעוּרַי הָיָה בִּי יֵצֶר
לִרְעוֹת בָּחֳרָבוֹת. לֹא מֵעֶרְגָּה רוֹמַנְטִית, לֹא מִתּוֹךְ חִזּוּר
אַחַר נִיחוֹחַ שֶׂגֶב, אוֹ אַחַר אֶלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בְּגַנָּיו שֶׁהָיוּ לְמִרְמָס.
רַק מִתְּשׁוּקָה לִרְאוֹת עָתִיד בְּדִיעֲבַד: כְּמוֹ כָּאן, עֲתִיד עָבָר, שֶׁכָּל הֹוֶה
נִמְלָט מִמֶּנּוּ כַּעֲדַת עֲטַלֵּפִים מֻכַּת סַנְוֵרֵי אוֹר.
תִּשְׁמְעִי, כַּלְבָּה, אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים, לֹא אַתְּ וְלֹא אֲנִי
נִמְצָא אוֹתוֹ, כּקל כַּמָּה שֶׁלֹּא נִתְיַגֵּעַ בִּשְׁבִילִים מְשֻׁבָּשִׁים
אֶל קָדָשִׁים חֲרֵבִים אוֹ עוֹמְדִים עַל תִּלָּם. קוּמִי, בּוֹאִי, הַבַּיְתָה.
אֶגינָה הוא האי הגדול בקבוצה הארגו־סארונית, מרחק של כשעת הפלגה אחת דרומית־מערבית לפירֶאוּס. האי אינו תיירותי, חופי הרחצה אינם מטופחים במיוחד, וענפי הכלכלה העיקריים הם מטעי פיסטוק, ייצור יין (רֶצינָה) ותיירות סוף־שבוע עממית של אתונאים. על צוק בצפון האי ניצב מקדש אפאיה הנודע, ועל הגבעות הפנימיות חורבות מנזרים, שנהרסו בידי הטורקים.