בֵּין דָּבָר לְדָבָר, בֵּין הַיָּם וְהַשָּׁמַיִם,

בֵּין הַמְּכוֹנִית לַמִּדְרָכָה, בֵּין הָרֶגֶל וְהַחוֹל,

בֵּין גּוּף לְגוּף בָּאֲפֵלָה, –

הַמַּעֲבָר אֵינוֹ יָשָׁר.

זָוִיּוֹת, מַעְגָּלִים וּבְנֵי־מַעְגָּל, קְמָטִים, –

הֲלֹא הֵמָּה גְשָׁרִים בֵּין דְּמוּת וָצֵל;

בֵּין יָם וּבֵין אֲוִיר כָּחֹל.

אַתָּה נָטַלְתָּ אֶת הַזָּוִיּוֹת,

הַמַּעְגָּלִים וְהַקְּמָטִים מִן הָעוֹלָם,

(וּבֵינֵיהֶם גַּם הַגְּשָׁרִים בֵּינְךָ וְהָעוֹלָם)

הִתַּכְתָּ אֶת כֻּלָּם בְּגַעַשְׁךָ.

שָׁצְפוּ הַמַּעֲבָרִים, זָוִית בַּמַּעְגָּל,

וְקֶמֶט בְּתוֹךְ בֶּן־מַעְגָּל –

וְהַדְּבָרִים עַצְמָם נוֹתְרוּ

כְּמוֹ לוּ נָטְלוּ אֶת עַמּוּדָיו

מִבַּיִת בֶּן קוֹמוֹת; הָעַמּוּדִים

סוֹמְכֵי דִירוֹת וּנְכָסִים וַאֲנָשִׁים.

כְּמוֹ עַל בְּלִימָה נוֹתְרוּ אָז הַדְּבָרִים,

(וּבֵינֵיהֶם גַּם עוֹלָמְךָ)

עַד שֶׁבָּרָאתָ שׁוּב אֶת כָּל הַמַּעֲבָרִים,

כֻּלָּם גָּבִישׁ נוֹצֵץ,

שֶׁבַּאֲשֶׁר תִּרְאֵם, בָּאוֹר, בַּחֲשֵׁכָה

וּמִכָּל צַד – הֵמָּה בּוֹרְקִים.

וְשׁוּב עָמַד הַכֹּל עַל מְכוֹנוֹ.

וַתְּהִי שַׁלְוָה. שַׁלְוָה תּוּכַל לָשֵׂאת?

נָטַלְתָּ שׁוּב הַמַּעֲבָרִים,

הִתַּכְתָּ הַגְּבִישִׁים אוֹצְרֵי־הָאוֹר,

בְּגַעַשְׁךָ הִתַּכְתָּ וְהָיוּ לְאֵשׁ,

וְאָז בָּרָאתָ אֶת הַמַּעֲבָרִים מֵאֵשׁ,

וְרַק אַתָּה, אוּלַי, יוֹדֵעַ לַעֲבֹר בָּהּ

מִדָּבָר אֱלֵי דָבָר,

מִגְזַר חַיִּים לִגְזַר חַיִּים.

וּכְוִיוֹתֶיךָ כּוֹאֲבוֹת גַּם לִי.