סְפִינָה שֶׁל צִפֳּרִים בָּאָה

אֶל חוֹף יָרֹק שֶׁל זַנְזִיבַּר.

לֹא נִרְאוּ בָהּ בְּנֵי-אָדָם,

רַק עַם-כָּנָף פּוֹזֵם וָשָׁר:

זַנְזִי-זַנְזִיבַּר.

הַקַּבַּרְנִיט קוֹלִיבְּרִי הוּא,

עַל הֶגֶה יֵשֶׁב-לוֹ כַּשַּׂר.

לֹא מִקֶּדֶם וּמֵאָז

בְּזוֹ סְפִינַת אִי-זַנְזִיבַּר,

בְּנֵי-עוֹף יָשְׁבוּ ­–מַקְהֵל הַשָּׁר:

זַנְזִי-זַנְזִיבַּר.

לְפָנִים נוֹשֵׂאת-רוֹבִים בָּאָה

סְפִינָה זוֹ אֶל זַנְזִיבַּר,

אַךְ הַקּוֹסֵם מַלּוֹמִי

עַל זֹאת שְׁפָטָהּ בְּנֶגֶף מַר.

נָפַח אָז הַקּוֹסֵם מַלּוֹמִי

מֵאִי-הַיֶּרֶק זַנְזִיבַּר

אֶת נִצָּנֵי גְרִי-גְּרִי הָעֵץ

(כַּל צִיץ אַרְסִי שָׁנִי-בָעַר)

בְּזוֹ סְפִינָה נוֹשֵׂאת-רוֹבִים,

רוֹבִים מוּל פְּנֵי זַנְזִיבַּר.

עַל כֵּן שְׁלָדִים שָׁם מֻטָּלִים,

וְעוֹף יִצְווֹץ וְאֵין מַבְעִית,

וְהַסַּפָּנִים הֵם צִפֳּרִים

נוֹסְעוֹת-בָּאוֹת אֶל זַנְזִיבַּר,

וְלָהֶן קוֹלִיבְּרִי קַבַּרְנִיט,

עַל הֶגֶה יֵשֶׁב-לוֹ כַּשַּׂר.

וְלֹא נִרְאִים שָׁם בְּנֵי-אָדָם,

רַק עַם-כָּנָף פּוֹזֵם וָשָׁר:

זַנְזִי –

זַנְזִי –

זַנְזִיבַּר.

מן “אָדע צו דער טוֹיבּ”