לוגו
[מאמרותיו]
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אין לשבת בחיבוק ידיים; אין לתת לאוייב להתבצר בעמדותיו האנטי-ציוניות; אין לחכות להתקפותיו הנוספות. עלינו לקבל את היזמה לידינו, עלינו לעבור להתקפה נמרצת ומקיפה. עלינו להכריח את האוייב להתגונן.


דבר אחד ברור לחלוטין: דרך כשרה, שסופה כישלון, פסולה היא; דרך “פסולה”, שסופה נצחון – כשרה למהדרין מן המהדרין.


מקור הרעה איננו בזה שאנו מיעוט בכל, אלא בזה שאנו משועבדים.


המסוכן שבגלות אינו ריבוי הרדיפות והצרות, אלא מיעוט הסבל והפורענות. הסכנה הגדולה ביותר, הנשקפת למעמד מהפכנים מאשר הם שם, הוא השוויון, הנוחיות והשובע. כי המהפכה אינה פרי הכרה עיונית בלבד, אותה ההכרה הפקחית והפיכחת, הרואה את שני הצדדים של כל מטבע, המחושבת…


עמנו הוא עם בעל תרבות והתפתחות גבוהה מזו של שאר העמים. אנו בעלי ערכי מוסר נעלים יותר. יש כוללים זאת בשם עם נבחר. עלינו להיות לכת סגולה בתוך עם סגולה; כת נושאי רעיון קדוש; כת שוחרי החרות ולוחמיה, אשר פניהם לגאולה השלמה של האומה כולה ברוח ובחומר, כיבוש המכורה ותקומת המלכות. על העם העברי הגדול ללכת בדרך האדנות והשררה עד סוף כל הדורות. העם העברי הנהו עם סגולה. שונאי ישראל מבחוץ, הטוענים כי נחות דרגה הנו, וממעטי דמותו מבפנים, שאינם מאמינים בגדולתו, לא יוכלו לשנות את העובדה הזאת, תולדותיו המופלאים עטורים עטרת גבורה; קיומו ופריחתו בשטח הגלות, הגילויים הנצחיים של שכינתו העברית שהיו לאור לעולם כולו – אלה יבואו ויוכיחו… מלחמות היהודים ובפרט מלחמות השחרור שלהם עמדו תמיד בסימן הדת. מלחמת החשמונאים, מלחמת הקנאים, מרד בר כוכבא – התחוללו כולם כשהנכרי חילל את קודש קדשיה של האומה. הדת הזאת היא ששמרה על חיי האומה. ההשתייכות אליה היתה כנתינות המדינה; סידור כדרכיה, תורה כחוקת המדינה וטלית כדגלה וכל הבוגד במדינת הדת היה מוציא עצמו מכלל האומה. הודות לקנאות דתית זו נשאר הדם הלאומי בטהרתו העברית. הודות לקנאות דתית זו קמה תנועת חבת ציון ועתה תנועת החרות, שבעורקי אנשיה זורם הדם הקדמון, דם המכבים והקנאים… בתקומתו של בית המקדש יראה העם את סמל הגאולה השלמה. תקוותנו היא, שבקום מלכות ישראל על תילה, ימלוך העם העברי במכורה כמלוך מלך.

מדברי יאיר