(תרגום)

מִסְּפָרַד עַד הֵנָּה לְךָ אָבִיא כִּנּוֹרִי,

שֵׁב נָא, הַאֲזִינָה! הֵן אָשִׁיר מִזְמוֹרִי.

מִזְמוֹרִי, קִינָתִי כָּל אִישׁ יוֹדֵעַ,

אַךְ טַח עֵינָם מַרְאוֹת, אָזְנָם – מִשְׁמוֹעַ.

בָּרְחוֹב יִרְקַד דּוֹב, יִצְחַק כָּל רוֹאֵהוּ,

שׁוֹבֵהוּ יֹאחֲזֵהוּ חָח בִּלְחָיֵיהוּ;

הַדּוֹב הַזֶּה הֵפִיץ עֶבְרַת חֲמָתוֹ,

לוּ רָאוּהוּ בַּיַּעַר בִּמְאוּרָתוֹ.

גַּם אֲנִי נִלְחַמְתִּי, חַרְבִּי הִשְׂבַּעְתִּי,

טָבַחְתִּי, נִצַּחְתִּי, שֶׁבֶת הִגְבַּהְתִּי;

חַרְבִּי, הוֹי, נִשְׁבָּרָה – מִי יִצְלַח לָנֶצַח? –

סוּסִי, הוֹי, חָלָל מִמִּלְחֶמֶת רֶצַח! –

שבט, תרמ"ג.