יֵשׁ רִגְעֵי־תַעֲלֻמָּה בְּחַיֵּי הָאָדָם הָאֹבֵד.

שֶׁכָּל חֲמֻדּוֹתָיו בֵּין גַּלֵּי הַחַיִּים נִגְזְרוּ,

וְהֵיכַל אֱלֹהָיו וּנְבִיאָיו בִּסְעָרָה נֶחֱרַב

וּבְרוּחוֹת מַמְאִירוֹת גַּם פְּלֵיטַת הָרְסִיסִים נִפְזְרוּ,

וְאַף גַּם זֵכֶר מִכָּל תִּקְוֹתָיו לֹא נִשְאַר בַּתֵּבֵל,

אַף אֶחָד זִיק קָטָן לֹא יָאִיר עוֹד מַחֲשַׁכֵּי חַיֵּיהוּ;

וּמִמֶּנּוּ נִכְחַד גַּם מַה קֵּץ נְדוּדָיו כְּצֵל־לָיִל.

מַה קֹּשֵׁר עוֹד אֶל חַיֵּי־הַכְּלָל הַזָרִים אֶת נַפְשֵׁהוּ?

וְהוּא גוֹזֵר לָשִׂים קֵץ לְיִסּוֹרֵי תְנוּעָתוֹ בְּמַעְגַּל

הַקְּסָמִים. שֶׁמְּאוּם לֹא יִתֵּן לְנַפְשׁוֹ הַנִּלְאָה:

וְהָלַךְ אֶל הַנַּחַל לַטְבִּיעַ בְּמֵימָיו בְּדִידוּתוֹ,

לְהִנָּפֵשׁ בַּמְּצוּלָה הַקָּרָה וּלְהַשְׁקִיט בְּצִלָּהּ

לְבָבוֹ הַנִּגְרָשׁ, הַבֹּעֵר בְּאֶשׁ־שִׂנְאָה אֶל עַצְמוֹ,

וְהוּא נִצָּב אָז עַל חוֹף זֶה הַנַּחַל וְשֹׁאֵף אֶל הַמָּיִם,

וּמֵעִיף מֶבָּטוֹ הָאַחֲרוֹן סְבִיבוֹתָיו ­– לִפְרֵדָה…

וּפִתְאֹם לוֹ יוֹפִיעַ מַחֲזֶה הַמַּרְהִיב הָעֵינָיִם:

עֵץ נָאֶה אוֹ שׁוֹשָׁן הַנּוֹתֵן נִיחוֹחוֹ מֵרָחוֹק

אוֹ יוֹנֵק הַמּוּבָל בַּעֲרִיסַת יַלְדוּתוֹ, אוֹ עַלְמָה

הַמְמַהֶרֶת לָלֶכֶת, שְׂמֵחָה וְעַלִּיזָה בַּחַיִּים,

וְהוּא פוֹגֵשׁ מֶבָּטָהּ הָעוֹטֶה אוֹר־נְעִימוֹת כַּשַּׂלְמָה

הַלְּבָנָה הַמְכַסָּה הַגְּוִיָּה הַלֵּזוּ הַבְּרִיאָה ­– ­–

וְהוּא שָׁב מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ אָז כָּרֶגַע וְאוֹמֵר: לֹא אָמוּת,

כִּי אֶחְיֶה עוֹד בִּשְׁבִיל זֶה הָעֵץ, הַשּׁוֹשָׁן, הַיּוֹנֵק,

בִּשְׁבִיל זוּ הָעַלְמָה עוֹד יִסְבֹּל לְבָבִי הָרָמוּס!"..

וְאַף כִּי לֹא נִכְחַד מֶנּוּ אָז ­– הָאֹבֵד הַמְיֻתָּר! ­–

כִּי כָל הַמַּחֲמַדִּים הַלָּלוּ לֹא שֶׁלּוֹ הֵם אַף רֶגַע;

כִּי לָעַד לֹא יַרְשׁוּהוּ אֵל, שֶׁלָּהֶם הֵם, לִתְעַנֵּג

עֲלֵיהֶם בְּהִתְעַטֵּף בּוֹ נַפְשׁוֹ מֵרֵיקוּת וּמִפֶּגַע…

וְהוּא עוֹזֵב אָז הַחֹף, מִתְנוֹדֵד, כְּצֵל, בֵּין הֶהָמוֹן

הַדּוֹחֵף וְהוֹמֶה וְרוֹגֵשׁ מִשִּׁפְעַת מַאֲוַיִּים,

וְהוּא הוֹלֵךְ וְנִדְחָף בֵּינֵיהֶם כְּמוֹ נָחוּץ שָׁם גַּם הוּא…

הֲתוּכְלוּ לִי לִמְצֹא אֶת פִּתְרוֹן זוֹ חִידַת־הַחַיִּים?

1900