תוך כדי שיחה עם אנשים שאינם חובבי מד"ב מובהקים, נתקלים לא אחת בתגובה הבאה: “מדע בדיוני? אתה מתכוון למעשיות הללו של אותו רוסי, מה שמו, אסימוב…?” אכן, דומה שאין שום אדם ששמו מזוהה יותר עם הז’אנר, לפחות בקרב הציבור הרחב שידיעותיו בנושא מעורפלות למדי. אף כי יש לשער שכל קורא מד"ב ותיק ורציני לא יתקשה להצביע על אי־אלו סופרים העולים על אסימוב הן מבחינה רעיונית והן (בוודאי ובוודאי) מבחינה ספרותית, אין ספק שהאיש רכש לעצמו פרסום רב ביותר, בעיקר בזכות פוריות־כתיבתו המדהימה (שבשנים האחרונות התבטאה דווקא יותר בתחום המדע הפופולרי מאשר המד"ב), ועוד יותר בזכות כשרון פרסום־עצמי מפותח, המבוסס על רברבנות חביבה, חוסר ענווה מכוון, ושיתוף הקוראים בחוויות חייו הפרטיים. כך או כך, אין ספק שבישראל הוא הסופר ‘הנמכר’ ביותר, וטרילוגית ‘המוסד’ שלו מהווה עדיין הצלחה מסחרית מסחררת, החורגת הרבה מעבר למסגרת המוגבלת של ז’אנר המד"ב. על אף זאת, רבות הן יצירותיו שטרם תורגמו לעברית, וחבל! בין אלה ניתן למנות, למשל, את “Pebble In the Sky” (משנת 1950), ‘The Stars Like Dust’ (1951), וכמובן את – ‘The Gods Themselves’ שזכה ב־1972 בפרסי ה’הוגו' וה’נביולה' גם יחד. לתופעה המיוחדת במינה ששמה אסימוב מוקדש הפעם מדורנו ‘פרופיל’.

ביחד עם שלושת הסיפורים מפרי עטו המופיעים בגליון זה (‘ותחשבהו’, ‘אינטואיציה נשית’, ‘המפתח’) מגיע מספר סיפורי אסימוב שראו אור עד כה על דפי ‘פנטסיה 2000’ לעשרה. זהו, בלי ספק, מספר לא גדול בהתחשב בעטו הפורה במיוחד של הסופר, אולם באמתחתנו מצויים סיפורים רבים נוספים שלו, ואלה יופיעו מדי פעם בגליונות הקרובים.

לפני כחודשיים התקיים בבוסטון שבארה"ב הארוע שאליו נשואות עיני כל חובבי המד"ב בעולם. היה זה כינוס המד"ב הבינלאומי ‘נורֶאַסקון/2’, שבמהלכו חולקו פרסי ה’הוגו' היוקרתיים עבור יצירות המד"ב הבולטות של שנת 1979. תוך כדי הכינוס התקיימו מגעים אינטנסיביים עם אישי מד"ב שונים במטרה לממש את הרעיון של עריכת כינוס מד"ב עולמי בישראל בשנת 1982 (רעיון שעליו דיווחנו בגליונות הקודמים). פרטים נוספים על כך תוכלו לקרוא במדור ‘מבזקים’, כולל פרוט פרסי ה’הוגו' העיקריים שחולקו.

מספר סיפורים המופיעים בגליון זה תורגמו על ידי שירה טמיר, המוכרת לקוראים בזכות שלושת סיפוריה שראו אור על דפי הירחון (‘נדנדה’, ‘הכובשים’, ‘והעם רואים’). התברר לנו, לשמחתנו, שכשרון התרגום של שירה טמיר אינו נופל מכשרון הכתיבה שלה, ואנו אסירי תודה על עבודתה היפה, שנעשתה בהתנדבות.

קריאה נעימה!

העורכים