שָׁמַיִם, אֶרֶץ – וְלֹא עוֹד.

צָץ, מֵצִיץ לוֹ דֶּשֶׁא קָט:

– אַיִן. אַיִן. אֵין לִרְאוֹת.

לָאֲדָמָה הַבַּיִת מָט.

עוֹמְדָה הַגֹּרֶן בְּאָפֹר.

מַחֲרֶשֶׁת – עֲקוּלָה, דְּמוּמָה.

סָמוּךְ – חוֹלֶדֶת אֲלֻמָּה.

וְרוּחַ גַּיְא, כַּעֲרָפֶל,

זוֹחֵל בַּשַּׁעַר הָאוֹפֵל.

וְדֶלֶת אֳרָנִים, עֲרוּכִים

בְּטוּר מוּלוֹ: שׁוֹמְרִים דְּרוּכִים –

עַל מִי, עַל מִי הֵם מֻפְקָדִים?

הַשְּׁבִיל בְּשַׁלַּכְתּוֹ מַאְדִּים.

וְצַעַד שֶׁנִּצְעַד אֵי-פַּעַם כָּאן –

כְּבָר נֶאֱסַף וּמֵת מִזְּמָן.

בִּבְדִידוּתֹו יוֹתֵם דִּשְׁאוֹן.

בֵּין אֶבֶן וְאֵזוֹב זָקוּר.

זִיווֹ שֶׁל נַעַר, בְּפִתְאֹם,

הִבְהִיק בִּשְׂדֵה-הַבּוּר,

שִׁבֹּלֶת-שִׁכְחָה, נִדָּח.

וְהִלּוּכוֹ – יָתוֹם וָדָךְ.

הֲמִקָּרוֹב בָּא, מֵרָחוֹק?

הָרִיק זוֹקֵף עֵינָיו בְּלִי-חֹק.

סְִפִינְקְס-יְנּוּקָא לֹא עוֹנֶה.

מַבִּיט לִשְׂמֹאל, לִימִין פּוֹנֶה.

דִּשְׁאוֹן מַרְכִּין רֹאשׁוֹ אֵלָיו:

• אֵלַי יַלְדִּי, נָא- בּוֹא וּקְרַב!

הַנַּעֲרוּר לֹא הִכִּירוֹ,

וְלֹא שָׁעָה אֶל הָרוֹכֵן –

בּוֹסֵס בְּטִיט וּבְעֵירֹם,

בְּרִקָּבוֹן זוֹחֵל וּבְיָוֵן,

קוֹפֵץ עַל-פְּנֵי גְזָעִים כְּרוּתִים –

הוֹלֵךְ, שׁוֹמֵם,

הַנַּעַר בֵּין מֵתִים,

בַּמַּיִט,

מְבַקֵּשׁ לוֹ בַּיִת,

אֵם.