א    🔗

פְּתִיחָה לֹא פְּתִיחָה. אֲנִי שָׁר עַל רַכֶּבֶת

יְרֻקַּת הַקְּרוֹנוֹת הָעוֹלָה אֱלֵי לוּד,

וּפְּרוֹזָה שִׁירִית אוֹתָנוּ שׁוֹאֶבֶת

וַאֲנִי אַחֲרֵי הַנּוֹסַעַת לָהוּט.

בְּרוּץ הָרַכֶּבֶת לִי יִתְגַּלֶּה מָה

(הֲיִפֹּל מֵעֵינַי לוֹט עִוָּרוֹן)

וְאֶבְחַר נְכוֹחָה גִבּוֹרִים לַפּוֹאֶמָה

בֵּין הַנּוֹסְעִים מְעֻנֵּי הַקָּרוֹן.

גִּבּוֹר וְגִבּוֹר! אַךְ אַחַת וְעָלֶיהָ

קָם בִּמְלֹא זַעַם יוֹם זַלְעָפוֹת

בְּאֵשׁ מִדְבָּרוֹת לַחֵךְ גִּבְעוֹלֶיהָ־

יָדֶיהָ כְּקֶדֶם דַּקוֹת וְרָפוֹת.

אֲחֵרִים בַּקָרוֹן, עֲלֵיהֶם רוֹבֶצֶת

הַשְּׁלִיחוּת כִּרְבֹץ עֲלֵיהֶם הַשָּׁרָב

וְכֹחַ נִסְתָּר מַשְׁלִיט בָּהֶם קֶצֶב

כּוֹפֵת הַנּוֹסְעִים בְּאֶלֶף קְשָׁרָיו.

כָּל נוֹסֵעַ נִבְרָא שֵׁנִית כִּבְצֶלֶם

מִשְׁנֵהוּ, בְּלַהַב עַל לַהַב חָרוּת,

אֲסִיר הַשְּׁלִיחוּת הַטָּבוּעַ בְּאֵלֶם –

וּמָה הֵם הָאֵל, הָאָסִיר, הַחֵרוּת?

קְטַנָּה הָרַכֶּבֶת כְּדֵי הֶלֶם, כְּדֵי רַעַד.

רִיסֵי הַיַּלְדוּת מוּל שָׁרָב מִתְאַבֵּךְ.

מְעֻלֶּפֶת חוּשִׁים מְצָאתִיךְ, הַנּוֹסַעַת,

עָלַי עוֹד לַבֵּן וְלַבּוֹת אֶת לִבֵּךְ.

אַךְ שׁוּר בַּחַלּוֹן: בְּאֹבֶךְ וּנְסֹרֶת־

זְמַנִּים, בְּעַמּוּד הַסִּיד וְאָבָק,

עוֹבֶרֶת הָאָרֶץ, מְנֻגַּעַת בַּצֹרֶת

וְזִכְרוֹן הַפֶּלֶא אַחֲרֶיהָ דָּבַק.

עָצַמְתָּ עֵינֶיךָ, פָּקַחְתָּ עֵינֶיךָ,

שְׂדוֹת תַּבְעֵרָה דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת,

אֵרַשְׂתָּ הָאָרֶץ, בַּצֹּרֶת וָנֶכֶר

וְנַעַר עַרְבִי כָּאן נוֹהֵג אֶת עֶדְרוֹ.

קְסוּם הַשָּׂדוֹת הָרוֹעֶה הַפָּרוּעַ,

תְּמַה הַמַּבָּט כְּאֶחָד מִן הַצֹּאן.

דִּמְמַת הַדִּין. וְלֹא יַפְרִיעוּהָ

צְחוֹק קוֹלָנִי אוֹ דִבְרֵי הַלָּצוֹן.

נַעַר הַקַיִץ חֲרוּךְ הַתַּבְעֶרֶת

מְחַלֵּל בֶּחָלִיל וּמְנַחֵם הַשֶּׂה.

אָשׁוּב אֵלָיו עוֹד פַּעַם אַחֶרֶת.

לֹא זוֹ הַשָּׁעָה. דּוֹחֵק הַנּוֹשֵׁא.

ב    🔗

מַטְרִיד הַפֵּרוּט. וּפְרָטִים כֹּה רַבִּים,

הַנְּסִיעָה פְּרָטִים מְגַבֶּבֶת,

רְאִיתִיהָ פִּתְאֹם חֲשׂוּכַת עֲצָבִים,

פָּנֶיהָ כְּמַסֶּכֶת שֶׁל גֶבֶס.

הַאֻמְנָם זֶה אָבְדָן רְגָשׁוֹת, מַה טִּיבוֹ.

וּנְכוֹנוּת מְלֻמָּדָה הִכָּנֵעַ

בִּפְנֵי הַמַּסָּע, בְּעִקְבוֹתָיו מִי יָבוֹא

לִפְתֹּחַ אֶת סְגוֹר פָּנֶיהָ?

יִבְחַן מֵחָדָשׁ אֶת לִבָּהּ הַשְּׁכוֹל.

לֹא הוֹמָה, לֹא־בּוֹכָה, לֹא גוֹנַחַת.

כְּשֻׁתֶּפֶת גּוֹרָל, רֵעָתָהּ בַּכֹּל,

קְשׁוּרָה אֶל רֹאשָׁהּ הַמִּטְפַּחַת.

הַגְּבוּל מִתְקָרֵב. לֹא יָנוּעוּ רִיסִים,

בְּרִבּוּעַ הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ

יַבְרִיקוּ יָרוּצוּ אֵלֶיהָ פַּסִּים

הִקְרִיבוּ שְׁעַת הַנִּתּוּחַ.

בְּפִי הַשָּׂדוֹת נוֹרָאָה הַשִׂיחָה

שִׂיחַת גֶּחָלִים בַּמִּשְׂרֶפֶת,

בְּלִי מֵשִׂים תַּאֲזִין לָהּ מַסֵּכָה

שֶׁל יוֹנָה הַמִּתְעַלֶּפֶת.

כָּךְ יֶלֶד יִקְמֹץ אֶת חַיָּיו בָּאֶגְרוֹף,

וְיִסְגֹּר עַל קֹמֶץ מַלְקוֹחַ.

זִכְרוֹן הָרֵאשִׁית כָּאֵפֶר תִּגְרֹף

וְהַשְּׁאָר לִשְׁכֹּחַ, לִשְׁכֹּחַ.

הַנַּעַר מוֹלִיךְ צֹאנוֹ הַצְּמֵאוֹת

בַּחֲלִיל הַקְּסָמִים אֶל הַמַּיִם.

עַל תֹּהוּ עֵינֶיהָ הִפְלִיאוּ לִשְׁקֹט

הַגַּבּוֹת, אַחְיוֹתֶיהָ הַשְׁתַּיִם.

יַחֲרֹג לְלֹא שַׁחַר הַמַּסָּע הֶחָלוּד,

לְמַרְאֵה הַקְּרָב תַּעֲצֹם אֶת

עֵינֶיהָ, תִּלְחַשׁ: בּוֹאִי נָא, לוּד,

בּוֹאִי הַתִּירִי הַצֹּמֶת.