בַּסֵּבֶל לֹא טָעוּ הֵם מֵעוֹלָם רַבֵּי־הָאֳמָנִים הֵיטֵב הֵבִינוּ

אֶת מַעֲמָדוֹ בֵּין בְּנֵי אָדָם; אֵיךְ יִתְחוֹלֵל

עֵת מִישֶׁהוּ אַחֵר אוֹכֵל אוֹ פּוֹתֵחַ חַלּוֹן אוֹ סְתָם מְטַיֵּל;

אֵיךְ, כְּשֶּׁיּוֹשְׁבִים הַזְּקֵנִים, לְהוּטִים, וְהַלֵּב מִתְפָּעֵם

בְּתִקְוָה לַלֵּדָה הַפִּילְאִית, יֶשְׁנָם

יְלָדִים שֶׁלֹּא בִּמְיֻחָד מְצַפִּים לָהּ, וְהֵם

מַחְלִיקִים בִּקְצֵה הַיַּעַר עַל אֲגַם;

אִישׁ מֵהֶם לֹא שָׁכַח מֵעוֹלָם

כִּי גַּם מוֹת־הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר חַיָּב לְהִתְקַיֵּם

בְּאֵיזוֹ פִּנָּה עֲלוּבָה, בְּמָקוֹם שְׁכוּחַ אֵל,

שֶׁבֹּו מַמְשִׁיכִים הַכְּלָבִים בְּחַיֵּיהֶם הַכַּלְבִּיִּים

וְסוּסוֹ שֶׁל הַמְעַנֶּה

מְחַכֵּך אֶת אֲחוֹרָיו הַתְּמִימִים אֶל אֵיזֶה עֵץ.

בְּ"אִיקָרוֹס" שֶׁל בְּרוֹיגֶל, לְמָשָׁל, אֵיךְ הַכֹּל מִתְנַהֵל

בְּמִין אֲדִישׁוּת לָאָסוֹן; הַחוֹרֵשׁ, הוּא אוּלַי,

שָׁמַע חֲבָטָה אֶל הַמַּיִם, קוֹל זְעָקָה,

אַךְ הוּא לֹא רָאָה בַּדָּבָר כִּשָּׁלוֹן בַּעַל

עֵרֶךְ. הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירָה

כְּחוֹבָתָהּ, עַל צֶמֶד רַגְלַיִם הַנֶּעֱלָם בַּיָּרֹק שֶׁל הַמַּיִם,

וּסְפִינַת מִפְרָשִׂים עֲנֻגָּה רָאֲתָה בְּוַדַּאי

דָּבָר מַדְהִים – נַעַר נוֹפֵל מִשָּׁמַיִם,

וְחַיֶּבֶת הָיְתָה לְהַמְשִׁיךְ וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ.

(התרגום פורסם לראשונה בכתב־העת “דמוי”)