הליברליזם ופראדוקס האסירים
השקפת העולם הליברלית גרסה שאין צורך בהתערבות ובפיקוח מגבוה כדי להסדיר את היחסים בין הפרטים בחברה. אם כל פרט פועל באורח רציונאלי ועל־פי שיקולים של תועלתו־הוא, מובטחת טובתו האישית וגם טובת החברה בכללותה.
אידיאה יפה זו, שבה מנגנון ויסות פנימי ולא סמכות חיצונית מביא את הפרטים בחברה להתנהגות שתפנית העושה למען הכלל, לא עמדה עד כה במבחן המציאות. המשבר הכלכלי בשנת 1929 אילץ את ממשלת ארה"ב לסגת מעיקרון הליברליזם ולהתערב במנגנוני השוק באמצעות “ההסדר החדש” של רוזבלט. גם הסכסוכים האלימים בין מדינות, המוסיפים לפרוץ חדשות לבקרים, מהווים עדות לכשלון האידאה. והשאלה היא אם הרעיון מופרך מעיקרו, או שמא ניתן לממש שיתוף פעולה בתוך חברת אנשים ובין מדינות באמצעות הסברה ופנייה לשכל, וע"י כך לפתור קונפליקטים המאיימים על עתיד האנושות, כגון בעיות זיהום אוויר, התפוצצות אוכלוסיה, מרוץ חימוש גרעיני ועוד.
פרופ' רוברט אכסלרוד ניסה לבחון שאלה זאת באמצעות תוכנית מחשב הקרויה “משחק אסירים”. על תוצאותיו של ניסוי זה וניסויים אחרים שבאו בעקבותיו, ועל הסיכוי להתפתחותה של חברה המשתפת פעולה מרצון – ברשימה זאת.
על גנים ועל נגיפים: דיוקנו החדש של הגנום
מהמחקר הגנטי בשנים האחרונות התברר, ש־90% לערך מהדנ"א בגופנו אינו משתתף כלל בהפקת החלבונים הפונקציונאליים של התא. האם עודפי דנ"א אלה הם בבחינת “אשפה” שהצטברה במרוצת הדורות, כדעת חוקרים מסויימים, או יש לה תפקידים חשובים שאיננו מבינים עדיין – כדעת חוקרים אחרים? בתוך כך נמצא, כי מאגר הדנ"א שבגרעין התא מהווה זירה דינמית לתנועה ערה של גנים וקטעי גנים, הנודדים ממקומם הקבוע ושל נגיפים מטיפוס מסויים, החודרים לגופנו, “צדים” גנים תאיים ומספחים אותם לגנים שלהם. גנים אלה, בעלי המוצא התאי, עתידים לחולל סרטן בגופם של יונקים, כאשר הנגיפים הנושאים אותם יחדרו לתאיהם.
על גנים ועל נגיפים: דיוקנו החדש של הגנום
הגוף כשלעצמו – מזרח ומערב בריקוד
ביקוריהן של להקות מחול יפניות ובמיוחד הופעתה ה"מחשמלת" של סנקאי־ג’וקו, עוררה בלב רבים סקרנות עזה כלפי מחול הבוטו היפני העושה שימוש מרתק ורב־ניגודים בשפה הגופנית, בנסיון לחשוף היבטים נסתרים, ראשוניים ומטאפיסיים של המציאות היומיומית. דיאלקטיקה זאת של ניגודים, הזרה לעין המערבית, מביאה את הגוף למצבים בלתי אפשריים, במטרה להרחיק את עדות הגוף אל מעבר לגבולות המודעות העצמית.
ד"ר יעקב רז, מרצה ובמאי תאטרון, עקב מקרוב אחר אימוניהם המפרכים של רקדני הבוטו, ראה אותם עוברים את קו העייפות וחוצים את סף השבירה בנסיון מכוון להעמיד את כוחם במבחן אימתני של כאב וסיגוף עצמי.
הגוף כשלעצמו – מזרח ומערב בריקוד
העולם כדרמה רצופת משברים – שיחה על הקבלה
בשלהי המאה ה־15 גלה ונהרס המרכז היהודי הגדול בספרד. הציבור היהודי כולו עמד במשבר של חורבן וגולה. צריך היה למצוא מענה לשאלות נוקבות ומקור עוצמה להמשך הדרך. התנועות הרוחניות שפעלו במסורת היהודית במהלך ימי הביניים היו הפילוסופיה הדתית־רציונאלית והקבלה. שתיהן היו מצומצמות ואליטיסתיות ולא היה ברור אם תוכלנה לתת מענה ולשמש משענת לחוגים רבים. הפילוסופיה הכזיבה וקמלה, ואילו הקבלה גילתה חיוניות מדהימה. תוך 100 שנה הפכה מתנועה סגורה וחשאית של נבחרים לזרם דומיננטי בחיים היהודיים. היא נתנה משמעות חדשה למושגים עתיקים, הסבירה את ההתרחשויות הלאומיות־היסטוריות ושפכה אור חדש על התקווה לגאולה ועל רעיון המשיחיות. על עיקרי השקפותיה של הקבלה המאוחרת ועל חשיבותה כתנועה היסטורית, משוחח ד"ר יורם יעקבסון, מרצה לקבלה באוניברסיטת תל־אביב.
העולם כדרמה רצופת משברים – שיחה על הקבלה
מדוע על הפסיכולוגים ללמוד פילוסופיה
כמי שהחל דרכו בפסיכולוגיה כ"פסיכולוג של חולדות", הגיע מחבר המאמר, ד"ר סם רקובר, למסקנה שאי־אפשר לה לפסיכולוגיה ללא פילוסופיה. עוד בהיותו סטודנט עמד סם רקובר על ההבדל המהותי בין מדעי הטבע לפסיכולוגיה. בניגוד למדעי הטבע, שבהם התאוריה מספקת את כל המידע הדרוש לעשיית הניסוי האמור לבחון את התאוריה עצמה, נוכח רקובר כי תאוריית הלמידה בפסיכולוגיה אינה מספקת את המידע הדרוש לבדיקתה־היא ואינה מסבירה את ממצאי הניסויים הנגזרים ממנה. כדי לעמוד על ההבדל בין פיזיקה כמדע לבין פסיכולוגיה כמדע נאלץ רקובר לפנות לפילוסופיה של המדע. במאמרו סוקר ד"ר רקובר את מערכת היחסים בין המדעים לפילוסופיה ומנתח את הזרמים ההיסטוריים של הפסיכולוגיה החל מסוף המאה ה־19. מסקנתו של ד"ר רקובר היא שעל הפסיכולוגים ללמוד פילוסופיה, כיוון שהפילוסופיה הינה חלק בלתי נפרד ממדעי הטבע ומהפסיכולוגיה גם יחד.