כְּבִטְנוֹ שֶׁל בַּעַל־חַיִּים עֲנָקִי נִפְעֲרָה הָאֲדָמָה לְמוּל עֵינַי

בְּתוֹךְ בֵּית־הַקְּבָרוֹת שֶׁל קִרְיַת־שָׁאוּל, –

זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתַּן לִי לְהַחֲדִיר מַבָּט אֶל אֵיבָרֶיהָ הַפְּנִימִיִּים שֶׁל אַדְמַת הָאָרֶץ:

אֶל הַלֵּב, אֶל הַכָּבֵד וְאֶל הַמֵּעַיִם הָעֲשׂוּיִים רְגָבִים לַחִים.

וְאוּלַם, רַק לִבִּי דָפַק בְּחָזְקָה־עַד־אֵימָה, שְׁאָר הָאֵיבָרִים – בְּצֶבַע הַחוֹל הָאִלֵּם – לֹא זָעוּ וְלֹא נָעוּ.

זְבוּבִים וַחֲרָקִים טִיְּלוּ עַל־גַּבֵּי הַזָּ’אקֶט שֶׁלָּבַשְׁתִּי, וּבְתוֹךְ הַזָּ’אקֶט:

פֶּתֶק זָעִיר הַמְחֻבָּר בְּחוּט־תְּפִירָה אֶל הַכִּיס הַפְּנִימִי שֶׁל הַמְּעִיל, לְבַל יֵלֵךְ לְאִבּוּד;

רַק פִּסַּת־נְיָר.

מָצָאתִי אוֹתָהּ בְּנַרְתִּיק־מִשְׁקָפַיִם יָשָׁן, בֵּין שְׂרִידֵי חֲפָצִים שֶׁל סָבִי – מְנוּחָתוֹ קֶבֶר־אַחִים,

הַרְחֵק מִכָּאן – לְיַד נְהַר־הַטִּיסָא: –

לְאַחַר שֶׁגִּלִּיתִי אֶת דַּף־הַנְּיָר הַמְגֻלְגָּל עַד־דַּק

פָּרַשְׂתִּי אוֹתוֹ עַל כַּף־יָדִי,

וְאוּלָם הוּא נָטָה לְהִתְקַפֵּל שׁוּב וְשׁוּב, כְּיָרֵא אֶת אוֹר הַיּוֹם,

וְגַם הֵחֵל לְהִתְעַוֵּת בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי כְּפַרְפַּר־מָוֶת לָכוּד, שֶׁמֵּעַל כְּנָפָיו נוֹשֶׁרֶת אֲבָקָה דְבִיקָה

וְהִיא רוֹשֶׁמֶת סִימָנִים הַמְצַפִּים לְפִעְנוּחַ;

הָיוּ אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת וּסְפָרוֹת מְחוּקוֹת עַד לִבְלִי־הַכֵּר כִּמְעַט.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יָדַעְתִּי: אֵלֶּה הֵם צִיּוּנֵי מָקוֹם – שֶׁל גּוּשׁ וְשֶׁל חֶלְקָה,

עֵדוּת לְקִיּוּמָה שֶׁל חֶלְקַת־קֶבֶר רֵיקָה מִגְּוִיַּת־אָדָם, בְּאֶחָד מִבָּתֵּי־הֶעָלְמִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

חֶלְקַת־קֶבֶר שֶׁנִּרְכְּשָׁה לִפְנֵי שָׁנִים הַרְבֵּה.

לְאַחַר מָצְאִי אֶת הַפֶּתֶק – הָלַךְ אָבִי לְעוֹלָמוֹ,

נֶעְלַם גַּם הַפֶּתֶק,

פִּסַּת־נְיָר שֶׁהִתְעוֹרְרָה לְחַיִּים עַל כַּף־יָדִי, קֶרַע־נְיָר בַּעַל תּוֹדָעָה שֶׁל אֲסוֹן־מִשְׁפָּחָה,

מַלְאַךְ־בְּשׂוֹרָה הָעוֹמֵד לְעוֹלְמֵי־עַד עַל חֻדָּה שֶׁל מַחַט בְּתוֹךְ הַזִּכְרוֹנוֹת,

מִבְּלִי שֶׁיַּעֲלֶה מִישֶׁהוּ בְּדַעְתּוֹ לִשְׁאֹל עוֹד:

אֵימָתַי יַמְרִיא וְיֵעָלֵם בִּשְׁמֵי הַחֲפָצִים הָאֲדִישִׁים?