לֹא שֶׁפִי כְגוֹנֵב הַגְּבוּלִים –
הוּא נִכְנָס בְּפֻמְבֵּי וּתְרוּעָה,
וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים מַרְנִינִים
לְהָבִיא אֵלֵינוּ הַשְּׁמוּעָה:
כִּי פָרְחָה בַשְּׁדֵמוֹת הַקָּמָה,
כִּי יָרֹן כָּל פֶּרַח לְמִינוֹ,
כִּי חָנְטוּ הַיְעָרִים מִסָּבִיב,
כִּי יֶהְגֶּה כְּבָר גּוֹזָל מִקִּנּוֹ;
וּבְגַלֵּי הָאָחוּ יִתְהוֹלְלוּ:
פֹּה עֵגֶל בֶּן־בָּקָר, פֹּה סַיָּח;
וּמְשֻׁבָּץ בְּחוֹפָיו כִּבְעֶרֶשׂ,
מִתְפַּנֵּק הַפֶּלֶג וּמְחַיֵּךְ.
וְקוֹרֵא קוֹל־קַיִץ אֵלֵינוּ:
צְאוּ־נָא מִכִּבְשַׁן הַכְּרַכִּים!
הַזְקִיפוּ שֶׁדְרַתְכֶם הַשְּׁחוֹחָה
וְחַזְּקוּ שְׁרִירֵיכֶם הַנְּמַקִּים.
הַדְלִיקוּ בְעֵינְכֶם נֵר־חַיִּים
וְרַפְּאוּ נִשְׁמַתְכֶם הָרְעוּעָה;
טִבְלוּהָ בְאוֹרוֹת אַרְגָּמָן
וּבְטַל הַשָּׁמַיִם רַחֲצוּהָ.
הִמָּלְטוּ מִתִּימְרוֹת הָאָבָק
וְלִינוּ בְנָוִים שַׁאֲנַנִּים,
הַטְּמִירִים בְּחֵיק הָעֲמָקִים
וְאוֹבְדִים בִּירָקוֹת וְגַנִּים.
תַּשְׁכִּימוּ עִם עַמּוּד־הַשַּׁחַר
וּתְטַיְּלוּ בִשְׁבִילֵי הַכְּרָמִים:
שָׁם תִּרְווּ מִדֶּשֶׁן הַתְּנוּבוֹת
וּשְׁכַרְתֶּם מֵחֲרִיפוּת־הַבְּשָׂמִים.
וּפְטוּרִים מֵחוֹבוֹת וְעֻלִּים
תִּתְפַּשְּׁטוּ הַגַּשְּׁמוּת הַשְּׁחוֹרָה –
וְקָרַם עֲלֵיכֶם עוֹר חָדָשׁ
וּטְהַרְתֶּם כִּכְרוּבֵי־הָאוֹרָה;
וְצָצוּ בִן־רֶגַע עַל גַּבְּכֶם
גַּפַּיִם קַלִּילִים אַוְרִירִים –
וּדְאִיתֶם לְרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם
וּצְלַלְתֶּם בְּזִיוִים אַדִּירִים.
וּרְאִיתֶם כָּל גִּנְזֵי הַבְּרִיאָה,
כָּל חָסְנָהּ וֶעֱזוּזֵי תִפְאַרְתָּהּ –
וּנְשַׁמְתֶּם בְּחָזוֹת אַבִּירִים,
וְלִבְּכֶם הַמְחֻדָּשׁ יְקַרְטָע.
תרס"ט