תנועה של צעירים הננו, כמעט נוער “של רוקים” – אמרו פעם. אלא שבינתיים שנים רבות עוברות וראה – לדוד בדר מלאו היום 50 שנה. חמישים, ומהן ח"י בעבודה בארץ־ישראל, בבחר ובכרם, בחריש ובקציר. שכיר־יום ארוך אחד. במושב לא התישב ולקבוצה לא נספח. תמיד פועל בודד במושבות יהודה. בלי הפסק, אולם המרירות של השכיר והפועל הישן – לא נגעה בו. אדרבא, טוב לב ושחוק. מה הרעש?

יש עגלונים, ומועצת פועלי יפו קוראת לעזרה להם – טוב. קוראים לפתח־תקוה – מוטב, ולא – גם כן אין רע. יש למי שהוא פרדס. והיד ברוך השם עודנה יד. של בן חמישים אמנם. אבל – קראוהו מחר לגדוד ויהיה הראשון ללכת, כאשר היה בין הראשונים אז, בהתנדב עם. אין רע! רק רע, כי העליה החמישית מוציאה לחם מפי אנשי העליה הרביעית, ואתם ה"פני" מחרישים ואינכם עושים דייכם! רק רע שעורכי “דבר” מחמיצים איזו רשימה על ה"זיפזיף" או על מצב העבודה במושבה.

סופר, ברוך השם, אינני; עשה בכתוב כאשר תרצה, אבל תן אותה בשעתה ובזמנה, כי ס"ברענט".

כן. משהו בוער שם. יוסיף נא ויבער עוד שנים רבות וידליק צעירים באמונה, במסירוּת לעבודה ובתמימות הלב.

ז. דוד

כסלו, תרפ"ו