הומה באישון לילה

לָמָּה תִבְכֶּה צִפּוֹר נָעִים!

בְּרֹאשׁ הַבְּכָאִים?

כָּל הַחַיִּים נָמוּ שְׁנָתָם

בִּמְעוֹנָתָם

מֵעֲמַל יוֹם בְּצֵל תְּנוּמָה

שָׁכְנוּ דוּמָה

מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדֶּךָ

עֵר הִנֶּךָ?

לָמָּה תִּשּׂא אַתְּ בֶּן-רִנָּה!

נְהִי וְקִינָה? –

אַךְ בֶּן-עוֹנִי נִשְׁבַּר רוּחַ

לֹא יָנוּחַ

כְּאֵבוֹ נֶעְכָּר, נַפְשׁוֹ מָרָה

בְּעֵת צָרָה

גַּם אִישׁ חוֹטֵא כִּי חַטָּאתוֹ

תִּגְזַל שְׁנָתוֹ;

אוּלָם מִמְּךָ מִי יִמְנַע תְּנוּמָה

לִשְׁכּוֹן דּוּמָה?

הֲלֹא כְּתָאֲרָךְ חֶמְדַּת יוֹפִי

אֵין בּוֹ דוֹפִי

כָּכּה נַפְשָׁךְ גַּם פְּנִימָה

אַךְ נְעִימָה? –

הצפור

אַךְ בֶּן-עוֹנִי נִשְׁבַּר רוּחַ

לֹא יָנוּחַ

כְּאֵבִי נֶעְכָּר, נַפְשִׁי מָרָה

בְּעֵת צָרָה

אֶשּׁם אֶשְׁאַף צִפּוֹר בּוֹדֵד

כְּעוֹף נֹדֵד

כִּי תַמָּתִי בְּצֵל תְּנוּמָה

תִּשְׁכּוֹן דּוּמָה

שְׁנַת הַמָּוְתָה הִיא נִרְדָמָה,

הִיא נֶאֱלָמָה –

לָכֵן אֲיַלִיל אַרְבֶּה בֶּכִי

אוּלַי תֶּחִי!