בַּקָּפֵטֵרְיָה־שְׁמוֹנֶה־וָחֵצִי

רָצִיתִי לוֹמַר שֶׁאַתְּ כְּשַׁבְּלוּל

בְּקוֹנְכִיַת הַהֶמְיָה, וְהַמִּשְׁפָּט

שָׁט לוֹ כְּיוֹנָה וְנִתְלֶה

בְּצַמּוֹת הַוִּילוֹן.

הָרַעְיוֹן פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת:

יוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְנִכְנָס

לְשֵׁנָה (אֵיפֹה אַתְּ).

תּוֹלֶה אֶת בְּגָדָיו עַל קוֹלָב

שְׁאֵינֶנּוּ, וְאֶת פָּנָיו, עָרֹם

מְהַלֵּךְ בֵּין הַשֻּׁלְחָנוֹת, מְחַלֵּק

חַכּוֹת־תְּנוּמָה לְמַזְכֶּרֶת, פּוֹתֵחַ

אֶת הַבֶּרֶז וְאֵלָיו

הָאוּלָם כֻּלּוֹ זוֹרֵם.

הִשְׁתַּקְּפוּת זָכָר מְרֻסֶּקֶת

בְּדֶלֶת הַכַּוֶּרֶת. וְאַתְּ,

כַּמָּה אַתְּ רְחוֹקָה,

שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.