שמע, נוקם / אברהם שטרן (“יאיר”)
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר
אָנֹכִי מְצַוְּךּ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ
בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ
דברים ו' ו-ז.
שְׁמַע, נוֹקֵם, קוֹל אֱלֹהֶיךָ,
מוֹחֵץ רֹאשׁ צָר בְּיָד רָמָה.
וִיהִי דְבָרוֹ עַל לְבָבֶךָ;
קַדֵּש כְּלֵי-הַמִּלחָמָה.
יוֹם יוֹם בְּשִׁבתְּךָ בְּבֵיתֶךָ,
בְּלֶכתְּךָ בִּשׂדוֹת-אֵימָה,
בְּשָׁכבְּךָ וּבְקוּמֶךָ –
קַדֵּשׁ כְּלֵי-הַמִּלחָמָה.
צוֹרֵר מַגֵּר! – בֶּן-בְּרִיתֶךָ –
בֶּן אִמְּךָ, דָּם מִדָּמָהּ.
וְאִם הוֹרֶיךָ בֵּין צָרֶיךָ –
קַדֵּשׁ כְּלֵי-הַמִּלחָמָה!