אָכֵן, לֹא תֵּרֵד פַּעֲמַיִם לְאוֹתוֹ הַנָּהָר,

כִּי זֶה שֶׁיֵּרֵד הוּא כְּבָר לֹא זֶה שֶׁיָּרַד.

גַּם הַיּוֹנָה לֹא חָזְרָה אֶל נֹחַ עִם רֶדֶת

הַמַּיִם, כִּי חָזְרָה וְלֹא הָיָה זֶה נֹחַ שֶׁהָיָה

תָּמִים כָּל כָּךְ כְּמוֹ אָז בְּטֶרֶם שֶׁרָאָה

בְּמוֹ עֵינָיו רָאשֵׁי הָרִים ומִדְרוֹנָם

לְלֹא עָרִים

לְלֹא כְּפָרִים, יְקוּם שָׁלֵם לְלֹא כָּל רוּחַ

חוּץ מֵרוּחַ אֱלֹהִים הַנּוֹרָאָה בְּטֶרֶם הִבְדִּילָהּ

בֵּין מַיִם לְמַיִם. וְאַחַר כָּךְ הָפַךְ לְאִישׁ אַחֵר

עֵירֹם וְעַרְמוּמִי — לַשָּׁוְא נִסּוּ בָּנָיו לְכַסּוֹתוֹ —

רוֹבֵץ בְּתוֹךְ קִיאוֹ מִיֵּין כַּרְמוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה

בְּמוֹ יָדָיו כָּפַר תֵּבַת קִנִּים וָהִי

בְּטֶרֶם שֶׁכָּפַר רוֹבֵץ בְּתוֹךְ קִיאוֹ

וְלוּ בִּלְבַד לִמְחוֹת מִזִּכְרוֹנוֹ אֶת כָּל

אֲשֶׁר נִמְחָה סְבִיבוֹ. וְלוּ בַּמַּיִם זִכְרוֹנוֹ