שׁוּב דּוֹפֵק בַּגַּג הַגֶּשֶׁם,

שׁוּב הִבְרִיק בָּרָק.

מִי טָמַן לִי פֹּה הָרֶשֶׁת?

מִי קוֹרֵא לִי פֹּה: חֲזָק!

בְּלֵילוֹת, לֵילוֹת כָּאֵלֶּה

דַּרְכִּי קִצָּהּ כְּבָר רָאֲתָה.

אִם בֵּיתִי נָעַל הַדֶּלֶת –

בָּא אוֹרוֹ בַּעֲלָטָה – –

זֵכֶר הַלֵּילוֹת, הַפֶּשַׁע

בְּהִתְחוֹלֵל הָאֵיתָנִים.

שׁוּב דּוֹפֵק בַּגַּג הַגֶּשֶׁם,

הוּא שׁוֹאֵל לִי, לַ“אֲנִי” – –

פֹּה אֲנִי, אֲשֶׁר סֹעַרְתִּי,

עַל מִשְׁמָר פֹּה כָּל הַלֵּיל.

הֲיִשָּׁכַח אֲשֶׁר זָכַרְתִּי?

לֵב, הַעוֹד פֹּה תִּתְפַּלֵּל?

ת"ש