מִזְּרֹעוֹת עָמָל בִּזְרוֹעַ הָנְתַּקְתִּי
וָאֵדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ דֻּבְּלִינָה,
בַּאֲחֻזַּת רֵעִים שָׁם לַיְלָה אָלִינָה
וּבְאוֹר הַיּוֹם כַּחֲלוֹם לִנְּדּוֹד הִרְחַקְתִּי.
אַךְ שָׁם מִשֹּׁד יָם נֹעַם רָב יָנַקְתִּי
וּפְעֻלּוֹת הָאֵל וּכְבוֹדוֹ אָבִינָה,
מֶנּוּ מָזוֹן רָב אֶל נַפְשִׁי אָכִינָה.
רָחַקְתְּ מֶנִּי, דֻּבְּלִין, מִמֵּךְ לֹא רָחַקְתִּי!
עוֹד סַפִּיר הַיָּם וּתְכֵלֶת רָקִיעַ,
עוֹד רוּחַ הַצַּח שָׁם יָפוּחַ שֶׁפִי,
עוֹד נָשִׁים צֹבְאוֹת, עוֹד בַּחוּרֵי יֹפִי,
עוֹד אֳנִי שַׁיִט אֶל עֵינַי תוֹפִיעַ;
עוֹד עֵת חֶזְיוֹנַי אֶת נַפְשִׁי יָעִירוּ,
דֻּבְּלִין וּמְלֹאָהּ עַל פָּנַי יַעֲבִירוּ.
תרט"ו