הַפְּלִשְׁתִּים 🔗
יָמִים רָבִּים לֹא יָדְעוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צָרָה וּמְצוּקָה בְּאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם. בְּרֹאשָׁם עָמְדוּ שׁוֹפְטִים אַמִּיצֵי־לֵֵב, וּמִדֵּי קוּם עֲלֵיהֶם אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁבִּקְּשׁוּ לִגְזֹל מֵהֶם אֶת נַחֲלוֹתֵיהֶם וּלְשַׁעְבֵּד אוֹתָם, אָסְפוּ הַשּׁוֹפְטִים אֶת הָעָם לַמִּלְחָמָה עַל הָאוֹיְבִים וְהִנְחִילוּ לָהֶם מַפָּלוֹת כְּבֵדוֹת.
אַךְ הִנֵּה בָּאָה עֵת צָרָה לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁפֵלַת הַחוֹף שֶׁל הָאֶרֶץ יָשְׁבוּ אָז בְּנֵי עַם זָר. פְּלִשְׁתִּים קָרְאוּ לָהֶם. וְהַפְּלִשְׁתִּים הֵצִיקוּ לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיָדָם הָלְכָה וְקָשְּׁתָה עֲלֵיהֶם מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. הֵם לֹא נָתְנוּ לָעִבְרִים לִרְאוֹת אֶת עֶדְרֵי צֹאנָם בִּשְׂדוֹת־הַמִּרְעֶה, תָּפְסוּ מֵהֶם אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וְכַרְמֵיהֶם, שָׁדְדוּ אֶת בָּתֵּיהֶם; וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹא הֵעֵזּוּ לְהִתְנַגֵּד לָהֶם וְלֶאֱסֹר מִלְחָמָה עֲלֵיהֶם.
לְבַסּוֹף קָם לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אִישׁ גִּבּוֹר וּשְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן. וְהַגִּבּוֹר שִׁמְשׁוֹן נָזִיר הָיָה – לֹא שָׁתָה יַיִן וְלֹא גִּלֵּחַ אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ. וּכְשֶׁנּוֹדַע לַפְּלִשְׁתִּים עַל מַעֲשֵׂי הַגְּבוּרָה הַגְּדוֹלִים שֶׁל שִׁמְשׁוֹן, נָפַל עֲלֵיהֶם פָּחַד וְחָדְלוּ לְהָצִיק לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל.
שִׁמְשׁוֹן וְהַפְּלִשְׁתִּים 🔗
יוֹם אֶחָד עָמַד שִׁמְשׁוֹן לִפְנֵי אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר לָהֶם:
– הָיֹה הָיִיתִי בָּעִיר הַפְּלִשְׁתִּים תִּמְנָה וְרָאֹה רָאִיתִי שָׁם עַלְמָה יָפָה אַחַת. אָנָּא, קְחוּ אוֹתָהּ לִי לָאִשָּׁה.
– וְכִי לָמָּה לְךָ אִשָּׁה מִבְּנוֹת הַפְּלִשְׁתִּים? – שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ – הָאֵין דַּי עֲלָמוֹת יָפוֹת בִּבְנוֹת עַמֵּנוּ?
אַךְ שִׁמְשׁוֹן עָמַד עַל דַּעְתּוֹ.
– הִיא מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי, – עָנָה לְהוֹרָיו – וְאוֹתָהּ אֲנִי רוֹצֶה לָשֵׂאת לָאִשָּׁה!
וּכְשֶׁרָאוּ אָבִיו וְאִמּוֹ, כִּי שִׁמְשׁוֹן אוֹהֵב אֶת הָעַלְמָה הַפְּלִישְׁתִּית, קָמוּ וְהָלְכוּ אִתּוֹ לְתִמְנָה, כְּדֵי לְדַבֵּר עִם הוֹרֶיהָ וּלְקַבֵּל אֶת הַסְכָּמָתָם לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן.
בַּדֶּרֶךְ עָבְרוּ לְיַד כֶּרֶם־עֲנָבִים. הָאֵם וְהָאָב הַמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם עַד הַכֶּרֶם, אַךְ שִׁמְשׁוֹן הָיָה נָזִיר – אָסוּר הָיָה לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן וְאַף לְיַד כֶּרֶם אָסוּר הָיָה לוֹ לַעֲבֹר, וְעַל כֵן פָּנָה הַצִּדָּה וְעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ בְּמִשְׁעוֹל צַר.
לַפֶּתַע־פתאם הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל שְׁאָגָה. הוּא נָשָׂא אֶת עֵינָיו, וְרָאֹה רָאָה אַרְיֵה רָץ לִקְרָאתוֹ. אַךְ שִׁמְשׁוֹן לֹא נִבְהַל וְלֹא בָּרַח. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו הָאַרְיֵה וְהִתְנַפֵּל עָלָיו, כְּדֵי לִטְרֹף אוֹתוֹ, תָּפַס שִׁמְשׁוֹן בִּשְׁתֵּי לִסְתוֹתָיו, קָרַע אוֹתָן, וְכַעֲבֹר רֶגַע צָנַח הָאַרְיֵה לַאָרֶץ לְלֹא רוּחַ חַיִּים. וּכְשֶׁנִּפְגָּשׁ אַחַר כָּךְ שִׁמְשׁוֹן עִם אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא סִפֵּר לָהֶם אֲפִילוּ עַל מַעֲשֶׂה גְּבוּרָתוֹ. וְגַם בְּבוֹאוֹ לְתִמְנָה, לֹא סִפֵּר עַל הַמִּקְרֶה לְאִישׁ, כִּי נִצְחוֹנוֹ עַל הָאַרְיֵה לֹא הָיָה בְּעֵינָיו מַעֲשֶׂה גְּבוּרָה גָּדוֹל וְהוּא לֹא רָצָה לְהִתְפָּאֵר בּוֹ.
אַחֲרַי שֶׁאָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן קִבְּלוּ מֵהוֹרֶיהָ שֶׁל הָעַלְמָה הַפְּלִשְׁתִּית אֶת הַסְכָּמָתָם לָתֵת אֶת בִּתָּם לְשִׁמְשׁוֹן לְאִשָּׁה, נִקְבַּע זְמַן הַחֲתוּנָה וְשִׁמְשׁוֹן חָזַר עִם הוֹרָיו לְעִיר מוֹלַדְתָּם צִרְעָה.
וְאוּלָם לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּזְמַן הַחֲתוּנָּה בָּא. שִׁמְשׁוֹן קָם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. אַךְ הוּא בַּדֶרֶךְ, וְהִנֵּה לְפָנָיו גְּוִיָּת הָאַרְיֵה הַמֵּת. נִגַּשׁ וְרָאָה כִּי נְחִיל דְּבוֹרִים קָבַע לוֹ מִשְׁכָּן בְּתוֹךְ הַגְּוִיָּה וְזוֹ מְלֵאָה דְּבַשׁ. לֶקַח מְלֹא חָפְנָיו מִן הַדְּבַשׁ וְאָכַל מִמֶּנּוּ וְאָכַל, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל כַּלָּתוֹ בְּתִמְנָה.
אֶל הַחֲתוּנָה בָּאוּ, כַּמּוּבָן, הַרְבֵּה אוֹרְחִים וְאוֹרְחוֹת. בֵּינֵיהֶם הָיוּ שְׁלשִׁים בַּחוּרִים פְּלִשְׁתִים, שֶׁיָּשְׁבוּ יַחַד עִם שִׁמְשׁוֹן וְהִשְׁתַּעְשְׁעוּ בְּהֲלָצוֹת וּבַחִידוֹת. פִּתאֹם קָם שִׁמְשׁוֹן וְאָמַר:
– אָחוּד לָכֶם חִידָה גַּם אֲנִי. וּזְמַן שֶׁל שִׁבְעָה יָמִים אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם. אִם בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעַת הַיָּמִים הָאֵלֶה תַּגִּידוּ לִי אֶת פִּתְרוֹנָהּ שֶׁל חִידָתִי, נָתוֹן אֶתֵּן לָכֶם שְׁלשִׁים סְדִינִים וְשְׁלשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים. וְאִם לֹא תּוּכְלוּ לְהַגִּיד לִי, וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלשִׁים סְדִינִים וְשְׁלשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים הַצְּעִירִים אֶת דִּבְרֵי שִׁמְשׁוֹן, בְּטוּחִים הָיוּ, כִּי יַעֲלֶה בְּיָדָם לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה, וְהֵם הִסְכִּימוּ לַתְּנַאי. אָז קָם שִׁמְשׁוֹן וְאָמַר:
– מֵהָאֹוכֶל יָצָא מַאֲכָל, וּמֵעֵז יָצָא מָתוֹק.
אוּלָם מִשֶּׁשָּׁמְעוּ אֶת הַחִידָה הַמּוּזָרָה, עָמְדוּ כֻּלָּם מִשְׁתוֹמְמִים וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הֶאֱמִין, שֶׁיּוּכַל לִפְתֹּר אוֹתָהּ.
מֶה עָשׂוּ אֵיפוֹא?
הַלְּכוּ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן וְאָמְרוּ לָהּ, כִּי תְּפַתֶּה אֶת בַּעֲלָהּ וְלֹא תִּתֵּן לוֹ מְנוּחָה, עַד שֶׁיְּגַלֶּה לָהּ אֶת הַפִּתְרוֹן. וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְעַד שִׁבְעָה יָמִים לֹא תַּגִּיד לָהֶם אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה הַקָּשָׁה, שָׂרוֹף יִשְׂרְפוּ אֶת בֵּית אָבִיהָ יַחַד אִתָּה.
וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן נִבְהֲלָה מִפְּנֵי אִיוּמֵי שְׁלשִׁים הַבַּחוּרִים הַפְּלִשְׁתִּים וְהִבְטִיחָה לָהֶם לְהוֹצִיא מִפִּי שִׁמְשׁוֹן אֵת הַפִּתְרוֹן וּלְגָלוֹתוֹ לָהֶם.
– שִׁמְשׁוֹן אֲהוּבִי, – אָמְרָה לְבַעֲלָהּ – מַהוּ פִּתְרוֹן הַחִידָה שֶׁהִגַּדְתָּ לִבְנֵי עַמִּי?
– לֹא, זֹאת לֹא אוּכַל לְהַגִּיד לָךְ, – עָנָה לָהּ שִׁמְשׁוֹן.
– מָה? – פָּרְצָה אִשְׁתּוֹ בִּבְכִי – אַף לְאִשְׁתְּךָ אֵינְךָ רוֹצֶה לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד? אוֹיָה לִי, אַתָּה שָׂנֵא אוֹתִי וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ אַהֲבָה מַהִי כְּלָל וּכְלָל!
– גַּם לַאֲבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה הַזֹּאת, – אָמַר לָהּ שִׁמְשׁוֹן.
אוּלָם אִשְׁתּוֹ לֹא נָתְנָה לוֹ מְנוּחָה. יוֹם־יוֹם בָּכְתָה וְהִתְאוֹנְנָה, יוֹם־יוֹם בִּקְּשָׁה אוֹתוֹ וְהִתְחַנְּנָה לְפָנָיו, כִּי יְגַלֶּה לָהּ אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה.
וְאָז כַּאֲשֶׁר שִׁמְשׁוֹן לֹא יָכֹל עוֹד לָשֵׂאת אֶת הַפְצָרוֹתֶיהָ וּבִכְיָהּ, הִתְוַדָּה עַל הָאַרְיֵה שֶׁהָרַג וְעַל הַדְּבַשׁ שֶׁמָּצָא אַחַר כָּךְ בִּגְוִיָתוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה הַמֵּת, וְכֹה אָמַר לָהּ:
– הָאוֹכֵל שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וְהָעַז שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ מָתוֹק הֵם מִן הָאַרְיֵה שֶׁהָרַגְתִּי; וְהַמַּאֲכָל שֶׁיָּצָא מִן הָאֹכֵל וְהַמָּתוֹק שֶׁיָּצָא מִן הָעַז הֵם הַדְּבַשׁ שֶׁהוֹצֵאתִי מִגְּוִיָתוֹ שֶל הָאַרְיֵה.
וּכְשֶנוֹדַע לְאִשְתוֹ פִּתְרוֹן הַחִידָה הַקָּשָׁה, הָלְכָה מִיָּד לִשְׁלֹשִׁים הַבַּחוּרִים הַפְּלִשְׁתִּים וְגִלְּתָה לָהֶם אֶת כֹּל פְּרָטָיו. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים הַצְּעִירִים שָׂמְחוּ מְאֹד, וּכְשֶׁבָּא הַיוֹם הַשְּׁבִיעִי, בָּאוּ אֶל שִׁמְשׁוֹן וְאָמְרוּ לוֹ:
– מָה מָתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי?
שִׁמְשׁוֹן הֵבִין מִיָּד, כִּי פִּתְרוֹן הַחִידָה נוֹדַע לָהֶם מִפִּי אִשְׁתּוֹ. בְּכָל זֹאת קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ וְנָתָן לַבַּחוּרִים הַפְּלִשְׁתִים שְׁלשִׁים סְדִינִים וְשְׁלשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים, כְּפִי שֶׁאָמַר. אַךְ כָּעֲסוֹ עַל אִשְׁתּוֹ הַבּוֹגְדַנִית הָיָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁעָזַב אֶת בֵּיתָהּ וְחָזַר אֶל הוֹרָיו בַּצָרְעָה.
וְעָבְרוּ יָמִים, כָּעֲסוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן שָׁכַךְ, וְהוּא הֶחְלִיט לַחֲזֹר אֶל אִשְׁתּוֹ. אוּלָם בְּבוֹאוֹ לְתִמְנָה, נוֹדַע לוֹ, כִּי אָבִיהָ חָשַׁב, שֶׁשִּׁמְשׁוֹן לֹא יָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד וְעַל כֵּן הַשִּׂיא אוֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר. וְאָז בָּעֲרָה חֲמָתוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן וְהוּא הֶחְלִיט לְהִתְנַקֵּם בַּפְּלִשְׁתִים כֻּלָּם.
מֶה עָשָׂה?
תָּפַס שְׁלשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים, וְקָשַׁר כָּל שְׁנַיִם מֵהֵם בְּזַנְבוֹתֵיהֶם זֶה אֶל זֶה. אַחַר כָּךְ קָשַׁר אֶל הַזְּנָבוֹת שֶׁל כָּל זוּג שׁוּעָלִים לַפִּיד בּוֹעֵר, וְשִׁלַּח אֶת כֻּלָּם בִּשְׂדוֹת הַחִטָּה שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּים. הַיָּמִים הָיוּ אָז יְמֵי הַקָּצִיר, הַשָּׂדוֹת שֶׁנִּקְצְרוּ כְּבַר הָיוּ מְלֵאִים אֲלֻמּוֹת וּגְדִישִׁים, וּבַשָּׂדוֹת שֶׁלֹּא נִקְצְרוּ עֲדַיִן עֶמְדָּה הַחִטָּה הַבְּשֵׁלָה וְחִכְּתָה לַקּוֹצְרִים. וְהִנֵּה פָּרְצוּ הַשּׁוּעָלִים בַּשָׂדוֹת, וְכָל הַחִטָּה, גַּם הַצּוֹמַחַת וְגַם הַקְצוּרָה, הֻצְּתָה וְעָלְתָה בָּאֵשׁ.
מַעֲשֵׂהוּ זֶה שֶׁל שִׁמְשׁוֹן הִרְגִּיז מְאֹד אֶת הַפְּלִשְׁתִִים וְהֵם נִתְקַבְּצוּ יַחַד לְמַחֲנֶה גָּדוֹל וְהָלְכוּ לִתְפֹּס אֶת שִׁמְשׁוֹן וּלְְהָרְגוֹ. שִׁמְשׁוֹן רָאָה, כִּי הֵם הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו, וּבְיָדוֹ אֵין כָּל נֶשֶׁק, אַף לֹא מֵקֵל. אַךְ הִנֵּה רָאָה עַל הָאָרֶץ עֶצֶם שֶׁל חֲמוֹר. מִיָּד תָּפַס בְּיָדוֹ אֵת הָעֶצֶם, הִתְנַפֵּל עַל מַחֲנֶה הַפְּלִשְׁתִּים וְהִכָּה אוֹתָם מַכּוֹת נִמְרָצוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁאֶלֶף מֵהֵם נָפְלוּ הֲרוּגִים וְיִתְרָם נִמְלְטוּ בְּפַּחַד וְלֹא הֵעֵזּוּ עוֹד לְהִתְגָּרוֹת בַּגִּבּוֹר הַגָּדוֹל.
אוּלָם אֶת שִׂנְאָתָם לְשִׁמְשׁוֹן לֹא שָׁכְחוּ הַפְּלִשְׁתִּים. וְהֵם רַק חִכּוּ לִשְׁעַת־כּשֶׁר שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְנַקֵּם בּוֹ וּלְהָמִית אוֹתוֹ. וּשְׁעַת־כּשֶׁר כָּזוֹ אָמְנָם מָצְאוּ.
פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ, שִׁמְשׁוֹן! 🔗
בְּאַחַד הַיָּמִים הִכִּיר שִׁמְשׁוֹן אִשָּׁה פְּלִשְׁתִּית אַחַת וּשְׁמָּה דְּלִילָה. זוֹ הָיְתָה אִשָּׁה יָפָה מְאֹד וְשִׁמְשׁוֹן אָהַב אוֹתָהּ וְנָשָׂא אוֹתָהּ לָאִשָּׁה. אוּלָם דְּלִילָה לֹא הָיְתָה נֶאֱמָנָה לוֹ. הִיא הָיְתָה פְּלִשְׁתִּית וְהִיא הָיְתָה נֶאֱמָנָה לַפְּלִשְׁתִּים.
אַחֲרֵי הַחֲתוּנָה בָּאוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים, הֵם מַנְהִיגִי הַפְּלִשְׁתִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם, וְאָמְרוּ לָהּ:
– פַּתִי אֶת בַּעֲלֵךְ וִיגַלֶּה לָךְ בַּמֶּה כֹּחוֹ גָּדוֹל כָּל כָּךְ. אִם תַּצְלִיחִי לְהָסִיר מַמְּנוּ אֶת כֹּחוֹ הַגָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִתְפֹּס אוֹתוֹ וּלְהִתְנַקֵּם בּוֹ, הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִתֵּן לָךְ אֶלֶף וּמֵאָה שִׁקְלֵי כֶּסֶף!
וּדְלִילָה הִטְּתָה אֹזֶן לְדִבְרֵיהֶם שֶׁל סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים וְהֶחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתָם.
– הַגִּידָה־נָא לִי, בַּעֲלִי, – פָּנְתָה אֶל שִׁמְשׁוֹן – הַיֵּשׁ בָּעוֹלָם חֲבָלִים, אֲשֶׁר בָּהֶם יִנָּתֵן לֶאֱסֹר אוֹתְךָ, מִבְּלִי שֶׁתּוּכַל לְנַתֵּק אוֹתָם וּלְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהֶם?
– כֵּן, – עֲנֵה לָהּ שִׁמְשׁוֹן בְּבַת־צְחוֹק – אִם יַאַסְרוּ אוֹתִי בְּשִׁבְעָה חֲבָלִים רְטֻבִּים, יָסוּר מִמֶּנִּי כֹּחִי וַאֲנִי אֶהְיֶה כְּאַחַד הָאָדָם.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְּלִילָה אֶת דְבָרָיו, הִזְמִינָה אֶת סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים שֶׁיַּאַרְבוּ בַּלַיְלָה בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי; וּכְשֶׁנִּרְדַּם שִׁמְשׁוֹן, לָקְחָה שִׁבְעָה חֲבָלִים רְטֻבִּים וְאָסְרָה בָּהֶם אֵת יָדָיו וְרַגְלָיו. אַךְ כְּדֵי לְהִוָּכַח תְּחִלָּה, אִם אָמְנָם סָר כֹּחוֹ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה זֶה, קָרְאָה בְּקוֹל רָם:
– פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ, שִׁמְשׁוֹן!
אוּלָם בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵקִּיץ שִׁמְשׁוֹן מִשְּׁנָתוֹ, וּכְהֶרֶף־עַיִן נִתֵּק אֶת הַחֲבָלִים, כִּאִלּוּ לֹא הָיוּ אֵלָא חוּטִים דַּקִּים וְנִשְׂרְפוּ בָּאֵשׁ.
רָאֲתָה זֹאת דְּלִילָה וְאָמְרָה אֵלָיו:
– הִנֵּה רָצִיתִי לְנַסּוֹת אוֹתְךָ, אִם אָמְנָם דִּבְרֵי אֱמֶת אָמַרְתָּ לִי עַל כֹּחֲךָ, וְאַתָּה רִמִּיתָ אוֹתִי.
וְשׁוּב הֵחֵלָּה לְהַפְצִיר בּוֹ, כִּי יְגַלֶּה לָהּ אֶת סוֹד כֹּחוֹ, וְכֵיצַד אֶפְשָׁר לְהָסִיר מִמֶּנוּ אֶת כֹּחוֹ הַגָּדוֹל. וְשִׁמְשׁוֹן רָאָה, כִּי הִיא אֵינָהּ מַנִּיחָה לוֹ וְאָמַר לָהּ:
– עַל הַחֲבָלִים לִהְיוֹת חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי. וָאֵם בַּחֲבָלִים חֲדָשִׁים אֵלֶּה יַאַסְרוּ אוֹתִי, יָסוּר מִמֶּנִּי כֹּחִי וַאֲנִי אֶהְיֶה כְּאַחַד הָאָדָם.
לַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי הֵכִינָה דְּלִילָה חֲבָלִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי, וְאַף הַפַּעַם הִזְמִינָה אֶת סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים שֶׁיַּאַרְבוּ בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי. וּכְשֶׁנִּרְדַּם שִׁמְשׁוֹן, קָשְׁרָה בַּחֲבָלִים הַחֲדָשִׁים אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו, וְקָרְאָה גַּם הַפַּעַם בְּקּוֹל רָם:
– פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ, שִׁמְשׁוֹן!
אוּלָם כְּהֶרֶף־עַיִן הֵקִּיץ שִׁמְשׁוֹן וְנִתֵּק אֶת הַחֲבָלִים כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ כִּי אִם חוּטִים דַּקִּים.
– הִנֵּה רִמִּיתָ אוֹתִי בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, – הִתְאוֹנְנָה דְּלִילָה – לָמָּה זֶה אַתָּה מְהַתֵּל בִּי? אָנָּא, אֱמֹר לִי בַּמֶּה כֹּחֲךָ הָרַב וְכֵיצַד אֶפְשָׁר לְהָסִיר אוֹתוֹ מִמְּךָ?
אָמַר לָהּ שִׁמְשׁוֹן:
– שֶׁבַע מַחְלָפוֹת לִי בְּרֹאשִׁי. אִם תַּאַרְגִי אוֹתָם בַּבַּד שֶׁבִּמְכוֹנַת־הָאֲרִיגָה שֶׁלָּךְ, יָסוּר מִמֶּנִּי כֹּחִי הָרַב וְאֶהְיֶה כְּאַחַד הָאָדָם.
וּדְלִילָה נִסְּתָה לַעֲשׂוֹת אַף אֵת הַדָּבָר הַזֶּה. בְּלַיְלָה, כַּאֲשֶׁר שִׁמְשׁוֹן נִרְדַּם, אָרְגָה אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹתָיו בַּבַּד שֶׁבִּמְכוֹנַת־הָאֲרִיגָה שֶׁלָּהּ וְאַחַר קָרְאָה בְּקוֹל רָם:
– פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ, שִׁמְשׁוֹן!
וּכְשֶׁהֵקִיץ שִׁמְשׁוֹן מִשְּׁנָתוֹ וְקָם עַל רַגְלָיו, הֶרִים בְּמַחְלְפוֹתָיו גַּם אֶת הַבַּד וְגַם אֶת מְכוֹנַת־הָאֲרִיגָה הַכְּבֵדָה.
אָז אָמְרָה אֵלָיו דְּלִילָה בְּתַרְעֹמֶת?
– יוֹם־יוֹם אַתָּה אוֹמֵר לִי, כִּי הִנְּךָ אוֹהֵב אוֹתִי. אַךְ עַתָּה רוֹאָה אֲנִי, כִּי אֵין בְּלִבְּךָ אָהֲבָה אֵלַי. זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים הִתַּלְתָּ בִּי וְרִמִּיתָ אוֹתִי. אִלּוּ אָהַבְתָּ אוֹתִי בֶּאֱמֶת, לֹא הָיִיתָ מַסְתִּיר מִפַּנַי אֶת סוֹדְךָ וְהָיִיתָ מְגַלֶּה לִי בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָּדוֹל.
וְכָךְ הֵצִיקָה דְּלִילָה לְשִׁמְשׁוֹן יָמִים רַבִּים. תָּמִיד הִתְאוֹנְנָה וְהִתְמַרְמְרָה וְתָמִיד הִפְצִירָה בּוֹ, כִּי יְגַלֶּה לָהּ אֶת סוֹדוֹ. לְבַסּוֹף לֹא יָכֹל עוֹד שִׁמְשׁוֹן לָשֵׂאת אֶת דְּבָרֶיהָ וְהַפְצָרוֹתֶיהָ, וְהוּא אָמַר לָהּ:
– נָזִיר אֲנִי. מֵאָז נוֹלַדְתִּי לֹא עָלוּ מִסְפָּרַיִם עַל רָאשִׁי. וְאִלּוּ גִּלַּחְתִּי אֶת מַחְלְפוֹת רָאשִׁי, מִיָּד הָיָה סָר מִמֶּנִּי כֹּחִי הָרַב וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם.
הַפַּעַם הֵבִינָה דְּלִילָה, כִּי אָמְנָם גִּלָה לָהּ שִׁמְשׁוֹן אֶת סוֹד כֹּחוֹ. הִיא הִזְמִינָה לְבֵיתָהּ אֵת סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים וְאָמְרָה לָהֶם לְחַכּוֹת בְּשֶׁקֶט בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי. וּבַּלָיְלָה הִרְדִּימָה אֶת שִׁמְשׁוֹן וְגִלְּחָה אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹתָיו. כַּאֲשֶׁר כִּלְּתָה אֶת מְלַאכְתָּהּ, קָרְאָה דְּלִילָה כְּבַפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת:
– פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ, שִׁמְשׁוֹן!
וְשִׁמְשׁוֹן הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, וּמִבְּלִי דַּעַת אֶת אֲשֶׁר עָשְׂתָה לוֹ אִשְׁתּוֹ הַבּוֹגֶדֶת דְּלִילָה, יָצָא הַחוּצָה כְּדֵי לִשְׁאֹף מְעַט אֲוִיר צַח. הוּא לֹא יָדַע כְּלָל, כִּי כֹּחוֹ כְּבָר אֵינוֹ אִתּוֹ כְּלִפְנֵי כֵּן.
וְהִנֵּה הִתְנַפְּלוּ עָלָיו סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים וְאָסְרוּ אוֹתוֹ בַּחֲבָלִים. אַחַר כָּךְ נִקְרוּ אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו, הוֹבִילוּ אוֹתוֹ לְעִירָם הַגְּדֹלָּה עַזָּה, שַׁם הִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְבֵית־הָאֲסוּרִים.
נִקְמַת שִׁמְשׁוֹן 🔗
הַפְּלִשְׁתִּים שָׂמְחוּ מְאֹד עַל נִצְחוֹנָם הַגָּדוֹל. וְלִכְבוֹד הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה הֶחְלִיטוּ לַעֲרֹךְ חָג מְפֹאָר, וְהֵם בָּאוּ מִכָּל עָרֵיהֶם וּכְפָרֵיהֶם לְעַזָּה, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לָאֱלִיל שֶׁלָּהֶם דָּגוֹן וּלְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בַּמִּקְדָּשׁ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָהֶם בְּעַזָּה. וּכְדֵי לִלְּעֹג לְשִׁמְשׁוֹן הָאֻמְלָל וּלְבַזוֹת אוֹתוֹ, הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים וְהֶעֱמִידוּ אוֹתוֹ בֵּין שְׁנֵי הָעַמּוּדִים הָאֵיתָנִים שֶׁבְּאֶמְצַע הַמִּקְדָּשׁ.
– נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ אֵת שִׁמְשׁוֹן אוֹיְבֵנוּ! – קָרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים בְּשִׂמְחָה.
– הִנֵהוּ! הִנֵּה מַחֲרִיב אַרְצֵנוּ, אֲשֶׁר הִרְבָּה אֶת חֲלָלֵינוּ! – הֵרִיעוּ וְהִצְבִּיעוּ עַל שִׁמְשׁוֹן.
– הִנֵּה הַגִּבּוֹר הַגָּדוֹל שֶׁשָּׁלַח שְׁלשׁ־מֵאוֹת שׁוּעָלִים בִּשְׂדוֹתֵינוּ!
– עַתָּה לֹא יוֹסִיף עוֹד לַהֲרֹג אֶלֶף פְּלִשְׁתִּים בְּעֶצֶם שֶׁל חֲמוֹר!
– אֵין־אוֹנִים הוּא!
– עִוֵּר־עֵינַיִם הוּא!
וְשִׁמְשׁוֹן עָמַד בֵּין שְׁנֵי הָעַמּוּדִים הָאֵיתָנִים, שָׁמַע אֶת קְרִיאוֹת הַבּוּז שֶׁל אוֹיְבָיו, יָדָע מָה רַבָּה הִיא שִׂמְחָתָּם עַל אֲסוֹנוֹ הַגָּדוֹל, וְלִבּוֹ הָיָה מַר עָלָיו מְאֹד. הוּא לֹא יָכֹל לְהָבִין כֵּיצַד בָּגְדָה בּוֹ אִשְׁתּוֹ דְּלִילָה. הֵן הִיא אָמְרָה לוֹ תָּמִיד, כִּי עַזָּה אַהֲבָתָהּ אֵלָיו, וְכֵיצַד זֶה יָכְלָה לִמְּסֹר אוֹתוֹ בְּיַד אוֹיְבָיו, שֶׁיַּשְׁפִּילוּ אוֹתוֹ וְיָבוּזוּ לוֹ?
בִּרְגָעִים קָשִׁים וּמַרִים אֵלֶּה לֹא יָכֹל גַּם לִשְׁכֹּחַ אֶת בְּנֵי עַמּוֹ. יָדוֹעַ יָדַע, כִּי כָּל עוֹד הָיָה חָזָק וְהִפִּיל אֶת פַּחְדּוֹ עַל הַפְּלִשְׁתִּים לֹא הֵעֵזּוּ אוֹיְבִים אֵלֶּה לְהָצִיק לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל. וְעַתָּה – מָה יִהְיֶה עַתָּה עַל בְּנֵי עִמּוֹ? מִי יָקוּם וְיַצִּיל אוֹתָם מִיְדֵּי אוֹיְבֵיהֶם?
וּבֵינְתַיִם הָלַךְ הַמִּקְדָּשׁ הַגָּדוֹל וְהִתְמַלֵּא הֲמוֹנִים. הֵם הִצְטוֹפְפוּ סְבִיבוֹ וְלָעֲגוּ לוֹ. גַּם עַל גַגּוֹ שֶׁל הַמִּקְדָּשׁ עָמְדוּ אֲלָפִים מֵהֵם, כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל מִשָּׁם בַּגִּבּוֹר הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁנָּפַל בְּיָדָם וְלַצְחֹק לוֹ. וּצְחוֹקָם הַפָּרוּעַ שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּים הִגִּיעַ לְאָזְנֵי שִׁמְשׁוֹן וְדָקַר בְּלִבּוֹ כְּחֶרֶב חַדָּה.
בְּרֶגַע זֶה מִלְאָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן תְּשׁוּקָה לוֹהֶטֶת אַחַת – לְהִנַּקֵם בַּפְּלִשְׁתִּים הָרָעִים עַל כֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ. הוּא יָדַע, כִּי שְׁנֵי הָעַמּוּדִים הָאֵיתָנִים אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם הוּא עוֹמֵד הֵם עַמּוּדֵי־הַתָּוֶךְ שֶׁל הַמִּקְדָּשׁ. עֲלֵיהֶם נִשְׁעַן כָּל הַבִּנְיָן הַגָּדוֹל הַזֶּה. אִלּוּ הָיָה אִתּוֹ כֹּחוֹ כְּלְפַנִים, הָיָה מְזַעֲזֵעַ אֶת הָעַמּוּדִים הָאֵלֶּה, וְאָז הָיָה מִתְמוֹטֵט וְנוֹפֵל הַמִּקְדָּשׁ עַל כָּל הֲמוֹנֵי הַפְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בּוֹ. אַךְ אֲבוֹי לוֹ! מָה חַלָּשׁ הוּא עַתָּה וּמָה חַסְרוֹת אוֹנִים הֵן עַתָּה יָדָיו!
פִּתְאֹם יִשֵׁר אֶת גּוּפוֹ וְנָשָּׂא אֶת עֵינָיו הָעִוְרוֹת הַשָמַיְמָה.
– אֲדֹנָי אֱלֹהִים! – קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל – זָכְרֵנִי־נָא וְחַזְקֵנִי־נָא אַךְ הַפַּעַם! וְהוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדָיו אֶל הָעַמּוּדִים וְקָרָא שֵׁנִית:
– תָּמֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים!
וּבְרֶגַע זֶה נִתְרַחֵשׁ פֶּלֶא גָּדוֹל. יָדָיו נִתְמַלְאוּ שׁוּב כֹּחַ רָב כִּלְפָנִים וְהֵן דָּחֲפוּ בְּחֶזְקָה אֵת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים. כְּהֶרֶף־עַיִן הִתְמוֹטְטוּ הָעַמּוּדִים, הַכְּתָלִים הַכְּבֵדִים נִזְדַּעְזְעוּ וְנָפְלוּ, וְתַחַת אַבְנֵי הַבִּנְיָן הַנּוֹפְלוֹת מִכָּל עָבָר נֶהֶרְגוּ וְנִקְבְּרוּ אַלְפֵי פְּלִשְׁתִּים.
אָכֵן, נִתְמַלְּאָה תְּשׁוּקָתוֹ הֵעֵזָּה שֶׁל שִׁמְשׁוֹן. הוּא מֵת יַחַד עִם אוֹיְבָיו, אַךְ מַעֲשֶׂה הַנְּקָמָה שֶׁעָשָׂה שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר בְּאוֹיְבָיו וְאוֹיְבֵי עַמּוֹ בְּרִגְעֵי חַיָּיו הָאַחֲרוֹנִים הָיָה גָּדוֹל פִּי כַּמָּה מִכָּל מַעֲשֵׂי הַנְּקָמָה שֶׁעָשָׂה בָּהֶם בְּכָל יְמֵי חַיָּיו וּגְבוּרָתוֹ. וְהַחֲלָלִים הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁהִפִּיל שִׁמְשׁוֹן הַנּוֹקֵם בְּמוֹתוֹ הָיוּ רָבִּים פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מֵאֲשֶׁר הִפִּיל בְּחַיָּיו.