1
בְתַחְתִּיּוֹת אֶרֶץ בְּחֵיק הָאֲדָמָה
נַחֲבוֹשׁ בַּטָּמוּן פֹּעַל כַּפָּיִם
כִּי צִמְחוֹ יְבוֹרַךְ וְהָיָה לְקָמָה
יָחִיל זוֹרֵעַ בְּזֵעַת אַפָּיִם.
גַּם זְרוּעֵי חֶמְדָה בְּעָפָר יִטְמוֹנוּ
בְּנֵי תְמוּתָה בְּצַלְמָוֶת דּוּמָה יִשְׁכּוֹנוּ
עוֹד בְּיוֹם אַחֲרוֹן מִשּׁנַת מָוֶת יָקִיצוּ
וּמִבֶּטֶן שְׁאוֹל כָּעֵשֶׂב יָצִיצוּ! –
מִי זֹאת נֶאֱנָחָה
פַּרְשָׂה כַּפָּיִם
כַּצֵּל נֶהֱלָכָה
בְּשִׁבְרוֹן מָתְנָיִם? –
אֵם שְׁכוּלָה מִשּׁאֵרִית תַּנְחוּמֶיהָ
שָׁם תֵּרֵד בַּבֶּכִי בְּכִי תַמְרוּרֶיהָ
קָדְרָה וְשָׁחָה נַאֲקַת שֶׁבֶר עוֹרֵרָה
כִּי בִתָּהּ תַּרְחִיק נְדוֹד – לֹא תָשׁוּב מְהֵרָה.
גַּם אַלּוּף נְעוּרֶיהָ תִּדְמַע עֵינֵהוּ
עַל אַיֶּלֶת אֲהָבִים אֵשֶׁת חֵיקֶהוּ
עַל יְלָדָיו הָרַכִּים מֵעָיו יֶהֱמָיוּן:
אֵלֶּה הַצּאֹן בְּצֵל מִי עַתָּה יֶחֱסָיוּן? –
מִי עַל מֵי מְנוּחוֹת עַתָּה יוֹבִיֵלמוֹ?
אִמָּם בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה לֹא עוֹד תִּזְכְּרֵמוֹ!
יַרְכְתֵי בַיִת אָבְלוּ, וְזָרָה נוֹקֶטֶת
בַּבָּנִים לֹא לָהּ תַּחְתֶּיהָ שַׁלֶּטֶת! –
אֲבָל עוֹד תִּהְיֶה אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה
עוֹד תִּדְרוֹשׁ שָׁלוֹם נְוַת בַּיִת צְלֵחָה
יוֹם בְּנֵי תְמוּתָה מִשּׁנַת עוֹלָם יָקִיצוּ
וּמִבֶּטֶן שְׁאוֹל כָּעֵשֶׂב יָצִיצוּ.
-
)Nach Schiller‘s: "Dem dunkeln Schoss der heil’gen Erde". ↩