הַכַּפְרִי וְהַשּׁוֹדֵד
כַּפְרִי בְּיוֹם-יָרִיד קָנָה פָּרָה לַמֶּשֶׁק
וּדְלִי לַחֲלִיבָה – וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו
הַבַּיְתָה אֶל הַכְּפָר. אַךְ בְּדַרְכּוֹ אָרַב
בַּיַּעַר הַסָּמוּךְ לִסְטִים חָמוּשׁ בְּנֶשֶׁק.
אֲבוֹי לַהֵלֶךְ הַבּוֹדֵד:
רֵיקָם הִצִּיג אוֹתוֹ הַזֵּד!
“רַחֶם-נָא” – הִתְחַנֵּן הָאִישׁ אֶל הַשּׁוֹדֵד:
"הֵן בְּלִי סַכִּין אוֹתִי תִּרְצָחָה!
שָׁנָה תְּמִימָה חָסַכְתִּי, אַחָא:
בְּהֶמְתִּי עָלְתָה לִי בְּדָמִים!"
– “טוֹב, רְחִימַאי, אָל תֵּבְךּ-נָא כָּכָה” –
אָמַר עוֹשְׁקוֹ בְּרַחֲמִים:
"אִם בֶּאֱמֶת נַחְשׁוֹב בְּטַעַם
הַחֲלִיבָה – לֹא בִּשְׁבִילִי.
וּבְכֵן, אֵיטִיב עִמְּךָ הַפַּעַם:
תּוּכַל לָקַחַת אֶת הַדְּלִי".