עַל אִישׁ הַכּוֹכָבִים / אברהם רגלסון

 

1.    🔗

כְּמִיָּמִים יָמִימָה יְגַלְגֵּל הַיָּם בְּשַׁאֲגַת אֵין-הֲפוּגוֹת

אֶת גַּבְשׁוּשָׁיו הַכְּחֻלִּים,

גַּלְגֵּל וְנַפֵּץ אוֹתָם אֶל הַחוֹף בְּשׁוּלֵי קֶצֶף מֻרְתָּחִים;

וּפִרְחֵי הַבֻּגַּנְוִילְיָה יִדְבְּקוּ – אַרְגָּמָן מְאֻבָּק – אֶל

בָּתֵּי הָעִיר הַצְּעִירָה,

וּשְׂרִידֵי חֲרוּב וְשִׁקְמָה, כְּפוּפֵי זֹקֶן, יַטְלִיאוּ

אֶת הַחוֹלוֹת הַמַּבְהִיקִים,

וְשֶׁמֶשׁ-בֹּקֶר רוֹחֵץ צַחְצָחוֹת אֶת קֻבִּיּוֹת

שְׁכוּנַת הַפּוֹעֲלִים בַּצָּפוֹן,

וּמַרְפֵּק-יָפוֹ, זָרוּעַ אֹדֶם, שָׁלוּחַ אֶל הַמַּיִם,

עַל יָדוֹ תִּרְכַּבְנָה הַסְּפִינוֹת הַמְצֻבָּעוֹת;

וְטָהוֹר-טָהוֹר פַּעֲמוֹן-הַשָּׁמַיִם הֶהָפוּךְ עַל כָּל אֵלֶּה.

אַךְ בְּעֶצֶם לֹבֶן אוֹר-הַיּוֹם זֹרְקָה אַפְלוּלִית מוּזָרָה,

כִּי נִסְתַּם לֵב אָדָם,

לָקָה יָקָר בָּאָדָם,

אִישׁ – לֵב לְאֻמָּה – לֵב,

אָהוּב וְאָח וְאָב,

לִי וְלָכֶם אָב,

שְׁלִיחַ-כּוֹכָבִים אֲשֶׁר הִתְהַלֵּך בְּתוֹכֵנוּ

לָבוּשׁ בִּגְדוֹ הָאָפֹר, נוֹשֵׂא מַקְלוֹ עִקֵּל-הָרֹאשׁ,

עֵינָיו נָבוֹת חַשְׁמַל וְחִבָּה,

קִמְטֵי-צַעֲרוֹ נִצָּתִים בְּבַת-צְחוֹק,

טוֹב וּמֵיטִיב וְנֶאֱמָן,

בְּחֶסֶד-פִּיו מְחַיֶּה חָכְמַת-דּוֹרוֹת

וְעַל כְּתֵפָיו סִבְלֵי-דוֹרוֹת טוֹעֵן –

עֵר וְרָן וְהוֹמֶה וּמֵאִיר,

וְהִנֵּה נִמְחָה וְנִשְׁדַּד

וּמַחֲזוֹר-הַיָּמִים סוֹבֵב-רָץ בִּלְעָדָיו.

 

2.    🔗

מְאֹד בּוֹדֵד הָיָה

גַּם כִּי בְּשָׂרוֹ רָחַץ בְּרֵיחֲכֶם

וְחִבָּתוֹ – הֶפְקֵר לְכָל נִצְרָךְ.

קִבְרוּהוּ בִּבְדִידוּתוֹ עַל אֶחַד הֶהָרִים

לְעֵינֵי כָל הָעָם הָעוֹמֵד מִתָּחַת,

וְיָהֵל עָלָיו כּוֹכַב-הַשַּׁחַר,

וְצִפֳּרֵי-בֹקֶר יְרַנְּנוּ מִמַּעַל לוֹ בְּסִבְכֵי

בְּרוֹשׁ וְאֹרֶן, לְרֹאשׁוֹ שׁוֹמְרִים.

אַל תָּשִׂימוּ פְּרָחִים עַל אֲרוֹנוֹ,

לֹא דֶגֶל וְלֹא טַלִּית.

פָּשׁוּט הָיָה הָאִישׁ,

רָחוֹק מִקִּשּׁוּטֵי שָׁוְא וַעֲדָיֵי אֲדִיקוּת,

וּבְפַשְׁטוּתוֹ

הוֹרִידוּהוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יָדָע.

וַיְהִי אַךְ הִגִּיעָה שְׁאֵרִית גּוּפוֹ אֶל שַׁעַר

הָעִיר הַיְּהוּדִית,

וּמִתּוֹךְ זֵעָה, צְפִיפוּת וָרַעַשׁ

הוּבַל אֶל קֶבֶר-עֵדָה לָחוּץ.

דָּפְקוּ הָרְגָבִים עַל הָאָרוֹן שֵׁשׁ דְּפִיקוֹת כֵּהוֹת,

וְתַחַת הַבָּשָׂר הֶחָם, שׁוֹפֵעַ רַחֲמִים וְאוֹצֵל בִּינָה,

נִשְׁאַר לָעַיִן מְעַט עָפָר אָדֹם,

שְׁקוּי דִּמְעַת אַלְמָנָה שְׁבוּרָה.

שְׁקוּלָה דִמְעָתָהּ כְּנֶגֶד דִּמְעוֹת כֻּלָּנוּ!

בְּעוֹד אֲנַחְנוּ מְנַצְּלִים בָּאנוּ

לָקַחַת מִי נְשִׁיפַת אַהֲבָה, מִי פֵּרוּר דֵּעָה,

מִי מִלָּה מְחַזֶּקֶת יָד

וּמִי הִתְכַּבְּדוּת טְפֵלָה,

דָּבְקָה הִיא בַּחַי שֶׁבּוֹ,

שָׁמְרָה וְהֵגֵנָּה וְסָעֲדָה,

סַכָּה עָלָיו מִנֹעַר וְעַד זִקְנָה,

וּפֶתַע נֶחְטַף מִיָּדֶיהָ,

וְשֻׁבַּר, הִתְפּוֹצֵץ עוֹלָמָהּ.

 

3.    🔗

בְּעֹמֶק לַיְלָה,

עִם שֹׁךְ רַעַשׁ עִיר,

וּגְבֹר אוֹר כּוֹכָבִים,

וְהִשָּׁמַע הֵד צְעָדַי קְצוּבִים נֶגֶד הֶמְיַת-יָם מְטֻשְׁטֶשֶׁת,

הֶעֱלֵיתִי בְּנַפְשִׁי אֶת רִבּוּעַ הֶעָפָר הָאָדֹם,

הִדְבַּקְתִּי אֵלָיו אֹזֶן פְּנִימִית,

וְהוּא שׁוֹתֵק, אֵין רֶמֶז וְאֵין נִיצוֹץ מִן

הָאָרוֹן הַטָּמוּן בְּתוֹכוֹ.

הֲזֶה כָל הָאָדָם, מְעַט אֵפֶר וּמְעַט רָקָב?

וּמַה-לּוֹ כָּל הָעַמְקוּת הַחֲצוּבָה בִּסְפָרָיו,

וּמָה הַיֹּפִי הִכְתִּיר שַׂרְעַפָּיו,

וּמַה-לּוֹ כָּל הַתְּהִלָּה וְכָל הַקִּינָה הַנִּקְשָׁרִים

לוֹ אַחֲרֵי לֶכְתּוֹ?

וְהִנֵּה רָאִיתִי אֶת אַמַּת-הֶעָפָר מִשְׂתָּרַעַת,

מִתְמַזֶּגֶת עִם כָּל כַּדּוּר-הָאָרֶץ,

וַתְּרַנֵּן וַתְּרַקֵּד הָאָרֶץ תַּחְתָּי.

הִשְׁתָּאוּ הַכּוֹכָבִים,

וּבִשְפַת רְטָטִים וּרְגָשׁוֹת

הַנִּמְשֶׁכֶת תָּמִיד מִגּוּף אֶל גּוּף וּמְקַשֶּׁרֶת עוֹלָמוֹת

(כִּי רַק לְחוּשֵׁינוּ, אוֹהֲבֵי הַמּוּצָק וַאֲשֶׁר בְּיָד יִתָּפֵס,

יֵשׁ פֵּרוּד בֵּין עֶצֶם לְעֶצֶם),

אָמְרוּ לָהּ הַכּוֹכָבִים:

"מַה-שִּׂמְחָתֵךְ, הוֹ אָרֶץ?

וּמַה-יּוֹם זֶה תְקַדְּשִׁי מָחוֹל מִכָּל יָמִים?"

וַתַּעַן לָהֶם הָאָרֶץ:

"מִמֶּנִּי יָצָא, בְּתוֹכִי חַי,

וְהַיּוֹם אֵלַי שָׁב

אִישׁ פְּלָאִים, יוֹדֵעַ אוֹתִי וְאֶתְכֶם,

שׁוֹאֵף דְּשָׁאַי וּגְשָׁמַי,

מַאֲזִין תְּפִלַּת צִפֳּרַי,

מַגְבִּיר חַיַּי בְּחַיָּיו.

כְּאָמָן שָׂשׂ עַל פֶּרֶק נִשְׁלַם בְּטֹהַר,

כֵּן אָשִׂישׂ אָנֹכִי.

כִּי אִישׁ וְגֶזַע-עַם וּמִין הָאָדָם, וְכָל מִשְׁפַּחַת

חַיָּה וָצֶמַח,

פֶּרֶק הֵם בִּמְגִלּוֹתַי הַמִּשְׁתַּזְּרוֹת,

זִיעַ וְזֶרֶם בְּיַם-חַיַּי,

מִתְבַּלְּטִים מִתּוֹכִי רֶגַע

וְנִבְלָעִים בִּי;

וְכָל שִׁנּוּי וְכָל רְתֵת עֲבָרָם,

לֹא רֵיקָם עָבַר,

כִּי לְתִגְבֹּרֶת נַפְשִׁי בָּא וְלִפְאֵר כֻּלָּנוּ.

בַּקְּשׁוּ בֵּין הַמַּזָּלוֹת

אִם הָיָה אֲשֶׁר כָּזֶה,

שׁוֹשָׁן רוּחֲנִי עֶלְיוֹן,

פּוֹרֵחַ וְזוֹרֵחַ לְעֵינֵיכֶם –

מַחֲשַׁבְתּוֹ נְצָחִים קִפְּלָה;

מְרֻכָּזִים בְּמֹחוֹ,

זְמָן, מָקוֹם וְטֶבַע עַל עַצְמָם תָּמָהוּ,

מִיפִי עַצְמָם נֶהֱנוּ;

וְהוּא תַּם עִם רֶמֶשׂ וְעִם צִיץ-עֵשֶׂב,

עִם יָרֵחַ סוֹחֵב יַמִּים, וְרִנַּת כּוֹכָבִים חֲרִישִׁית –

גָּאוֹן אֶתְפָּאֵר בּוֹ,

בְּנִי בְּכוֹרִי הֲרִיתִיו.

כָּל בְּכוֹר – קָרְבָּן,

נִשְׁחָט יוֹם-יוֹם בִּזְרִיחָה וּבִשְׁקִיעָה,

מֻצְלָף זִיקֵי-מַכְאוֹב לָצֵאת וּלְהָאִיר,

גַּם כִּי חָרְבוּ מִקְדָּשָׁיו,

גַּם כִּי עָיֵף מְאֹד.

וְהוּא בְּשִׂמְחָה נָשָׂא אִשּׁוֹ וְעֵצָיו,

בְּאַהֲבָה נָתַן אֶת כֻּלּוֹ לְיַחֵם וּלְהָזִין,

שֻׁתָּף לְתַפְקִידֵינוּ הַכְּמוּסִים.

רַנְּנוּ אִתִּי יַחַד וְאַשְּׁרוּ הֱיוֹתוֹ,

הַלְלוּ לֵדָתוֹ וּמוֹתוֹ,

כִּי רֶגַע אֶחָד הֵם,

אַחַת גְּזֵרָה וְאֶחָד צֹרֶךְ בְּלֵב הַהֲוָיָה.

וְאַתְּ, אֻמָּה פְּזוּרָה עַל כָּל אַדְמוֹתַי,

מִמֵּךְ קֹרַץ וְגַעְגּוּעַיִךְ דִּבֵּר,

זְכִי בִּזְכוּתוֹ,

אִסְפִי אוֹתוֹ אֶל אוֹצַר חוֹזַיִךְ הַגְּדוֹלִים,

מְפַרְנְסֵי נַפְשֵׁךְ מֵאֶלֶף דּוֹר עַד אֶלֶף דּוֹר,

וְשִׁירִי לְמַעֲנוֹ שִׁיר תּוֹדָה וָשֶׂגֶב,

שִׁיר פֹּעַל, שִׁיר קִדּוּשִׁין לְקַרְקַע בְּחִירָתֵךְ,

שִׁיר בְּעִילַת אֲדָמָה וְהֶרְיוֹנָהּ

וּפְרִי הוֹד עֲתִידוֹת

לְרַוּוֹת שַׁוְעַת הָאָדָם וּקְרָבַי הַשּׁוֹקְקִים וְצִמְאוֹן הַכּוֹכָבִים בַּהֲמוֹנָם".

וַתִּדֹּם הָאָרֶץ.

עֲטַלֵּף גָּדוֹל סַב הַקָּפוֹת רְחָבוֹת מִסָּבִיב

לְפַנַּס-עַמּוּדִים,

וּצְרָצַר בְּצַד הַדֶּרֶךְ

פָּרַט כִּנּוֹרוֹ הַדַּק מוּל הֲמֻלַּת-הַיָּם

הַגּוֹבָרֶת.

 

4.    🔗

לָאֹם נִחוּמִים יֵשׁ,

אַךְ לִי וְלָכֶם הַמַּחְסוֹר וְהַכְּאֵב.

עָצְמוּ גַעְגּוּעַי אֵלֶיךָ, בְּיַאלִיק!

לֹא עוֹד אֶרְאֲךָ מְהַלֵּךְ בָּרְחוֹב, יָדְךָ בְּרָכָה

עַל שְׁכֶם צָעִיר, וַהֲגִיגֶיךָ מְתוּקִים בְּאָזְנָיו;

לֹא עוֹד אֶרְאֲךָ עִם עֶרֶב, בַּצֵּל, מַחֲרִישׁ,

מְרַקֵּם מַחֲשֶׁבֶת-רָז, מַשְׁקִיף בְּעַד

חַלּוֹנְךָ עַל הַגְּבָעוֹת בְּרָמַת-גָּן;

לֹא עוֹד לְעֵינַי תִּנְעַץ חָטְמְךָ בְּסֵפֶר,

לוֹחֵךְ בְּרָעָב יְבוּלוֹ;

לֹא עוֹד אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ בַּאֲסֵפַת-חֲבֵרִים

בְּלֵיל-סַגְרִיר, עָלוּב בִּמְעִילְךָ, שְׂפָתֶיךָ

פְּשׂוּקוֹת קִמְעָא בְּתִמָּהוֹן, וַחֲרִיצֵי

מִצְחֲךָ חֲבִיבִים.

חָלַשְׁתִּי אֲנִי מִסְּבֹל אַף חֵלֶק-מְעַט מסִּבְלְךָ,

קַלּוֹתִי מִטְּווֹת הָלְאָה אֶת חוּט חַיֵּי שְׁכִינַת-יִשְׂרָאֵל,

קִיְּמַתּוּ וְהִמְשִׁיכַתּוּ שִׁירָתֶךָ.

עֲנַף-שִׁקְמָה כָּרוּת, מֻכֵּה-סוּפָה וּמְפֻצָּל,

זָרוּק אֶל הַחוֹלוֹת,

יִקָּחֵנִי הַיָּם אֶל אֲשֶׁר יֹאבֶה.

עַל חוֹף זָר

לֵילוּת מֻעָטִים אֶתְנוֹצֵץ בְּרִקְבוֹנִי,

עַד יְכַסֵּנִי הַטִּיט הָרַחֲמָן.

אֲבָל, דֶּרֶךְ כָּל כֹּבֶד כַּדּוּר-הָעֲנָקִים,

דֶּרֶךְ רָבְדֵי-בְרֵאשִׁית וְלַבּוֹת, זוֹכְרוֹת לֵדַת שֶׁמֶשׁ,

דֶּרֶך עוֹרְקֵי נְהָרוֹת מִתַּחַת לְשָׁרְשֵׁי-הָרִים חֲבוּיִים,

יַעֲבֹר חִיל וָרֶטֶט,

תָּרוּץ צְמַרְמֹרת בֵּין אֵפֶר גְּוִיָּתִי

וּבֵין עֲפַר גְּוִיָּתֶךָ

עֵקֶב נָגְעוּ שְׂפָתַי אֱמוּנִים בְּיָדְךָ);

וּבְהִגָּיוֹן כַּבִּיר אֲשֶׁר לָאָרֶץ, וּבְחֶשְׁבּוֹן

פְּעִימַת הַכּוֹכָבִים,

מֵעֵבֶר לְכָל חֶלְאָתִי,

אֵדַע אוֹרְךָ כְּאַחַד בָּנֶיךָ בַּנֵּצַח.

אב, תרצ"ד

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתרגום לאנגלית פרי עט המחבר