לֵב אֱמוּנִים לִי / רחל המשוררת
לֵב אֱמוּנִים לִי, לֵב אֱמוּנִים.
הוּא לֹא יִירָא אֶת עֵירֹם הַשַּׁלֶּכֶת;
כְּנֶגֶד קַשְׁיוּת הַכֹּל מְבָרֶכֶת,
רוּחַ הַסְּתָו אֵין אוֹנִים –
נֵצַח אֵיתָן, נֵצַח יָרֹק;
לֵב אֱמוּנִים לִי, אַתָּה הָרָחוֹק!
י“א ניסן, תר”ץ