בַּאֲבִיב־יָמֵינוּ, בְּחֹדֶשׁ־הָאָבִיב,
בַּשְּׂדֵרָה הַהִיא הַנִּשְׁכָּחָה
וּבְרִגְעֵי לֵיל־קֶסֶם וַהֲמוֹן תַּעֲלוּמוֹת
חִבַּקְתִּי, נָשַׁקְתִּי אוֹתָכָה.
וַתִּהְיֶה, וַתָּשַׁר הַדְּמָמָה סְבִיבֵנוּ,
בְּחַבְּקִי וּבְנַשְּׁקִי אוֹתָכָה,
עַד כִּי הֶאֱזַנְתִּי אֶת לִבֵּךְ בְּרַטְּטוֹ
הַהוֹגֶה וְדוֹפֵק בָּךְ כָּכָה.
בּוֹ צִלְצְלוּ קוֹלוֹת הָאָבִיב הָרַעֲנָן,
הֲמוֹן מַנְגִּינוֹתָיו וּפְרָחָיו…
בַּאֲבִיב־יָמֵינוּ, בְּחֹדֶשׁ־הָאָבִיב –
נָדַמּוּ הַפַּרְדֵּס וּסְבָכָיו…
אודיסה 1896